Spa Body and Soul Eilat
חדש ב-Body & Soul
  • מועדון לקוחות

    הירשם עכשיו למועדון הלקוחות של Body & Soul

    לחץ להרשמה

  • ספר אורחים

    בואו לקרוא מה הלקוחות שלנו רשמו עלינו
    לחץ כאן

  • חדש

    מבחר טיפולים המותאמים למגזר הדתי.

  • טיפולי פנים

    חדש בספא

    מבחר טיפולי פנים

    המתבצעים ע"י קוסמטיקאית מוסמכת ומדופלמת

  • למצטרפי מועדון הלקוחות

    הנחות ומבצעים  לחברי מועדון הלקוחות

    עיסוי שוודי קלאסי 1+1

    עיסוי משולב 1+1

  • כתבו עלינו....

    היה ממש כיף, יחס מעולה ועיסוי מדהים

    תודה רבה על המסאג' המהנה והמקצועי. הגענו 2 זוגות ונהננו מכל רגע, שמחים מאוד על בחירת הספא שלכם !

Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player

אתה נמצא ב- עמוד ראשי > פיטותרפיה-רפואת צמחים > צמחי מאכל ומרפא

צמחי מאכל ומרפא

מאת: תמר בר-טל

 

 

                                                                          שירת העשבים

                                                                       ~·~·~·~·~·~·~·~· 

דע לך שכל רועה ורועה

כמה יפה ונאה

יש לו ניגון מיוחד משלו

כששומעים השירה שלהם

דע לך,שלכל עשב ועשב

טוב מאד להתפלל ביניהם

יש לו שירה מיוחדת משלו

ובשמחה לעבוד את השם

ומשירת העשבים

ומשירת העשבים

נעשה ניגון של רועה

מתמלא הלב ומשתוקק

 

 

וכשהלב מן השורה מתמלא

 

 

ומשתוקק אל ארץ-ישראל

 

 

אור גדול אזי נמשך והולך

 

 

מקדושתה של הארץ עליו

 

 

ומשירת העשבים

 

 

נעשה ניגון של הלב

 

 

מילים : עפ"י ר' נחמן מברסלב

                                                              לחן     : נעמי שמר

 בששת ימי הבריאה נתן הבורא לאדם "כל עשב זורע זרע..ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע,לכם יהיה לאוכלה..." (בראשית א', כ"ט). משה לימד את בני ישראל כי "מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם" (תהילים קד',י"ד).

הנביא יחזקאל אומר כי "כל עץ מאכל... פריו למאכל ועלהו לתרופה..."   (יחזקאל מז',י"ב). שמואל, אחד מגדולי הנביאים, היה מלמד את הצעירים שהיה מכשיר אותם לכהונה, להשתמש בצמחי רפואה" (יתרו קרלוס / "חזרה לטבע" ,עמ' 131). חיזוק לכך מופיע במשנה, כפי שמעיד הכתוב שאכן היו אלו ששימשו במקדש בתפקידים שונים הקשורים לרפואה : בן אריה על "חולי המעיים... שהוא מתעסק ברפואת הכהנים, להכין להם בכל יום מיני משקין וסממנים, כדי שלא יבואו לידי חולי" (מדרש הגדול, שמות ל"ח,כ"א). הלימוד במדעי הטבע והרפואה בכלל, והכרת הצמחים בפרט, היה,הווה ויהיה דבר בסיסי המוטל על כל יהודי החייב בקיום מצוות התורה, ועל אחת כמה וכמה על איש הלכה האמור לפסוק בעניינים שיש להם נגיעה לעולם החי והצומח, כי הרי בהעדר ידיעה מקיפה באותם מדעים, כיצד אפשר יהיה ללמוד את "מסכת זרעים" באמת ולהבינה, מבלי להכיר את הצמחים ואת תכונותיהם?, וכיצד ניתן יהיה לזהות את חמשת מיני המרור, המחויבים בהם בסעודת "ליל הסדר", מבלי לצאת לשדה בימי ניסן ולהכירם במקום גדילתם הטבעי? ואיך ניתן לדעת "במה מדליקין ובמה אין מדליקין"? וכיצד ניתן להבין את נוסר "פיטום הקטורת"... ויתרה מזאת- כיצד ניתן להבין פשטי מקראות, בין אם מדובר בפסוקי התורה או בדברי הנביאים, שהרי נזכרים בהם צמחים רבים, אם כמשל ואם כדימוי? ר' נחמן מברסלב, אף הוא טוען לשילוב בין החובה לידיעת הצמחים ותכונותיהם לבין קיום מצוות התורה ואף מוסיף נקודת מבט חשובה נוספת בהקשר : "ודע, שיש לכל עשב ועשב כח מיוחד לרפאות איזהו חולאת מיוחדת, וכל זה אינו אלא למי שלא שמר אמונתו ובריתו מלעבור על "אל תהיי בז לכל אדם"... אבל מי שיש לו אמונה בשלמות והוא גם כן שומר את הברית ומקיים "אל תהיי בז לכל אדם", אין רפואתו תולה (תלויה) בחלקי העשבים המיוחדים לחולאתו, אלא נתרפא בכל מאכל ובכל משקה בבחינת "וברך את לחמך,וכו', ואין צורך להמתין עד שיתרמו לו עשבים המיוחדים לרפאותו"¹. ואם כך, למה בכל זאת להשתמש גם בצמחי מרפא?- כי הם התרופות של הטבע, שהושמו ביקום על-ידי הבורא, החכם מכל. השימוש בצמחי – מאכל וצמחי מרפא הוא המדע הרפואי העתיק ביותר – צמחים הוזכרו במקרא כבר מראשית הבריאה.

 


¹ מתוך " ספר המידות" לר' נחמן מברסלב,בפרק "הרפואה".הכוונה לסגולות המרפא ש"בברכת המזון"

 

צמחי המרפא הם חומרים צמחיים, בהם ויטמינים ומינרלים שהגוף סופג דרך רקמות מערכת העיכול, הנשימה והעור (אברי הפרשה...), יש בהם איכויות טיפוליות גבוהות ומכילים הם בתוכם את כח הזן. חשוב לצרוך אותם בתזונה היומית, גם אם טעמם לעיתים, אינו ערב לחיך (מר) ומי שאינו בקיא ב"ארון התרופות של הטבע", מן הראוי שיתייעץ בהרבליסט ו/או נטורופת מקצועיים,מנוסים וכמובן שמן הראוי גם שיהיו תחת השגחת רופא במידה ונוטלים תרופות, מאחר וכל מקרה לגופו... זה המקום לציין שעבודתי זאת נעשתה לצורכי לימוד ואין לעשות כל שימוש במידע בהקשר לצמחים, מבלי להיוועץ ברופא.

 

לפי תפישת היהדות "האדם הוא עץ השדה", וישנם גם שיחים ואילנות.

אילן מלשון טוב וישר

עץ   מלשון עצה- מה מרמז "אין עצה אלא תורה",שנותנת לאדם עצה איך להתגבר על יצר הרע

      (מידותיו השליליות)-שתלמידי חכמים נקראים "עצים", ש"כל שיעשה יצליח" (ספר משלי).

שיח מלשון שיחה/דיבור- שעיקר המצווה של התורה היא בדיבור / תפילה. שהאדם נותן פרי כמו

      שהעץ נותן פרי.

      ומהי המהות של העץ? – עץ דעת, עץ חיים.העץ רמוז בהרבה משלים, וגם פירות העץ –

      "עוצו עצה"...

      ושיח- מלשון דיבור (משלי,פרק י"ג),שעיקר המצווה של התורה היא בדיבור. ועל זה נאמר:

     "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב ליצים לא ישב,כי

     אם בתורת ה' חפצו,והיה כעץ שתול על פלגי מים,אשר פריו ייתן בעיתו ועלהו לא ייבול,

     וכל אשר יעשה יצליח. לא כן הרשעים,כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח" (ירמיהו/משלי).

בספרות החוכמה המצרית, ב"הוראת אמנמאפה", השתמר תאור דומה של אדם כ"עץ שתול בגן פורח ומכפיל את תנובתו".

במסורת המסופוטמית, מתואר "שולג", מלך לגש, כ"תומר השתול על פלגי מים"

המחשבה המערבית האנאליטית רואה אף מעבר לזאת, מהבחינה המדעית, היא רואה בצמח "מעבדה" משוכללת ביותר¹

 


¹ המחקר המדעי בצמחי ארץ-ישראל עדיין מצומצם למדי, למרות שקיימת מסורת ארוכה ומתועדת לגבי השימושים בצמחי ארץ-ישראל . חלק מהם מוזכרים בכתבים מצריים עתיקים, חלק בכתבים יווניים ורומיים וישנם המוזכרים במשנה ובתלמוד.

 

הצמח מנצל את אנרגיית השמש באופן ישיר, מייצר אין סוף של מרכיבים- לתועלתו, זאת מכיוון שהוא זקוק להם למחייתו. חלק מהם משמש עבורו מקור אנרגיה. מרכיבים אחרים הם אנזימים שונים הדרושים לקיום התהליכים הכימיים והפיזיולוגיים השונים, ומרכיבים רבים מהווים לו הגנה ומאפשרים לו בכך לשרוד בעולם מיקרואורגניזמים ובעלי-חיים הרואים בצמח מזון.       כדי להבין כיצד פועל הצמח על מערכות הגוף השונות, מפרק אותו המדע למרכיביו השונים, מבודד אותם ומנסה להבין כיצד פועלים, מהי יעילותם, מה המינון הדרוש ומהי דרך השימוש הטובה ביותר, ובעיקר -  מהו הסיכון שבשימוש בהם, ובכמות זו או אחרת. נמצאו בצמחים קבוצות של חומרי טבע שונים,כגון: פלבנואידים,חומצות שונות, טרפנים, ספונינים, אלקלואידים, רזינים, שמנים נדיפים ועוד²- אלו האחראים לפעילות הפיזיולוגית על הצמח ועל האדם¹ הניזון ממנו.ואלו,עפ"י תכונותיהם,סווגו אף הם לקבוצות/ משפחות בהתייחס להשפעתם (שנמצאה משותפת למספר צמחים),והכוונה לצמחים ממשפחת האדפטוגנים, מחזקי מערכת חיסון, מנקזים, משתנים, בעלי השפעה על מערכת העצבים, אנטי מיקרוביאליים ועוד.

את המידע הזה ליקטתי לעבודה זו מהספרות הענפה על צמחי מרפא, תוך התמקדות בספרי ה"משנה" ו"התלמוד" ובספריו של הרמב"ם ושל אלו שתרגמו ספריו לעברית וכפי שציינתי בתחילה, צמחים רבים ברא הקב"ה בעולמו ואף ירד מלאך משמיים וציווה על מינים רבים מהם לגדול כאן,בארץ-ישראל- גם אם "הועתקו" לכאן מארצות נכר, כאשר הם מתאמים עצמם ומסתגלים לבתי גידול שלא הורגלו להם קודם לכן, ובחרתי להתמקד במעט מהם, בהתייחס לאפשרות תיעודם במסגרת עבודה זו.

תקוותי להשלים את החסר, כאשר יזדמן לי הזמן והמקום לכך.

 

¹ על האדם ועל בעלי החיים, שחלק מהם משמש מזון לאדם.....

² הרחבה בהקשר ל"מרכיבים פעילים בצמחים" – בעבודתי בנושא "רוקחות טבעית" עמ' 30-33

 מנגנוני הפעולה של הצמחים והשפעתם על הגוף

משפחה

מנגנון הפעולה והשפעתו

שימושים

צמחים

אדפטוגנים

Adaptogens

המרצת בלוטת האדרנל (טוחה),

סיוע לתפקוד תקין של היפופיזה,

שיפור כושר ההסתגלות

וההתמודדות עם טראומות

ומצבים קשים שונים,פיזיים ונפשיים

במצבי עומס וסטרס קיצוניים,בתהליכי

שיקום פיזיים ונפשיים

לאחר תאונות,פיגועים

ניתוחים,אלימות קשה

ועוד.

ג'ינסנג אסיאתי

ג'ינסנג סיבירי

אנגיליקה (סינית)

 

 

האיגונוסימולנט

מחזקי מערכת

חיסון

Immono-

Stimulants

פעילות ישירה על מרכיבים שונים של מע' החיסון(לא

ישירות על פתוגן).מעוררים

לפעולה את תאי ההרג הטבעיים

ומאקרופגים, נויטרופילים

ולימפוציטים.

במצבים של כשל

חיסוני (זמני/קבוע),

במניעת סרטן או

בשיפור כושר חיסוני

בעת כימותרפיה

קיפודנית- האימוסטימולנט

הטוב ביותר.

ג'ינסנג סיבירי

מיני קדד

בפטיסיה (טינקטורה)

מנקזים

(להזעת יתר)

Alternative-

Depurative

דיאופורטים:ממריצים הפרשת

זיעה.

דיורטים:מנקזי מים דרך הכליות.

הגברת הפרשות מיצי מרה

ושפור תפקוד הכליות ודרכי שתן

ניקוז מערכת הלימפה

במחלות כרוניות,

הרגשה כללית רעה,

עייפות,מחלות עור,

או כטיפול מונע (ניקוי

כבד עונתי)

Actcumlappa-

למחלות עור קשות או

מחלות שגרוניות

Viola-Tricolor

דבקה זיפנית

משתנים

Dioretics

הגברת זרימת הדם בכליות תביא

להיווצרות שתן מוגברת,לניקוז

הכליות

בצקות במקומות

שונים בגוף, אבנים או

זיהומים בדרכי השתן

וכליות

עלי פטרוזיליה, מיני ערער

שערות תירס,זרעי כרפס

בעלי השפעה

על מערכת

העצבים

Sedatives

חיזוק ושיקום מע' עצבים

מרכזית,משפיעים במספר

אופנים:

מחזקים,מרגיעים,ממריצים

ומעוררים (מכילים קפאין)

פגיעה זמנית או

כרונית במע' העצבים:

מתח,דאגה,חרדות,

אי-שקט,עצבנות

והיסטריה.

מחזקים: שיבולת שועל,

וורבנה רפואית, מיני פרע.

מרגיעים: קערורית,

ולרייאנה רפואית, מליסה

רפואית, כשות, כלנית,

אזוביון,נפית החתולים.

ממריצים ומעוררים:

גוארנה, אגוז קולה

מסייעים לשינה

Hypnotics

משרים השפעה מרגיעה על מע'

עצבים מרכזית.

*בריכוז גבוה צמחים מרגיעים נעשים היפנוטיים,ובריכוז נמוך-צמחים היפנוטיים נעשים

 מרגיעים

חוסר שקט,עייפות

מרובה,מחשבות

טורדניות,מתח,דאגות

ולרייאנה רפואית,

פסיפלורה,כשות,נפית החתולים

נוגדי עוויתות

Spasmolitics

פועלים על שרירים או על קצות

העצבים,ע"י עיכוב של

פרוסטגלנדינים.ההרגעה

וההרפיה מביאים להרפיית

שרירים ומכך לשיכוך כאבים

מתחים,אי-שקט,

כאבים כרוניים,

שרירים מכווצים

מכילים חומצה סליצילית:

ערבה שחורה,ערבה לבנה

מורן,בן חרצית

 

 

משפחה

מנגנון הפעולה והשפעתו

שימושים

צמחים

קרמינטיביים

(סופחי-גזים)

השמן האתרי מסייע בהרחקת

הגזים ובשיכוך כאבי הבטן

כאבי-בטן מעודף גזים

במע' העיכול

שומר מצוי,קימל, נענע

חריפה,בבונג(קמומיל)

נוגדי תולעים

Anthelmintic

דחיית התולעים ממערכת העיכול

או עיכוב התפתחותן

תולעים במעיים (נפוץ

אצל ילדים)

שום,מיני לענה,תוייהן

טוג'ה,מיני פיגם

מרים Bitters

הטעם המר מגרה תאי חישה בפה

מה שמשפיע על מע' העצבים

לשחרר את ההורמון גסטרין,

המעורר הפרשת מיצי עיכול.

המרצת הפרשת מיצי מרה

והחשת זרימתם,מה שמסייע

לסילוק רעלים מהכבד

עצירות רעלים בכבד

לניקוי כבד עונתי

(באביב)

מיני דרדר,חותם הזהב

גדילן,גנציאלה

משלשלים

Laxatives

צמחים הפועלים על בסיס סיבים

תזונתיים,אשר בנוכחות כמות

מספקת של נוזלים,ימריצו את

התנועה הפרסטלטית של המעיים

ויגרמו להתרוקנות. ע"י שילוב בין משלשלים חזקים ובין עדינים ניתן להגיע לתערובת מתאימה לשימוש ממושך.

עצירות כרונית או

זמנית.

השמנה

לחך בלוטי/לחך סגלגל

סובין חיטה/זרעי פשתן

משלשלים חזקים:

סנה/ריבס

אלווי אמיתי

משלשלים עדינים:

אשחר

נוגדי דלקת

Anti-

Inflammatory

מכילים סטרואידים צמחיים,

סליצלאטים ושמנים נדיפים

המעכבים ייצור של מתווכי

דלקת,ומסייעים לעצור דלקות

 

פירוק חלבון ע"י הברומלין- נוגד

דלקת.

הקלה על סימפטומים

של תהליך דלקתי: נפיחות,כאבים,נזק

לקולגן,בצקת ועוד'.

לארתרטיס,ברונכיטיס סינוסיטיס,בצקות

פצעים לאחר ניתוח

עשירים בפלבנואידים:

גינקו דו עונתי,רוזמרין

רפואי,אוכמניות.

מכילים סטרואידים:

דיסקוריאה וילוסה,

שוש קורח

מכילים חומצה סליצילית:

ערבה לבנה,מיני צפצפה

ברומלין- כנוגד דלקתי:

נמצא באננס

נוגדי וירוסים

(אנטי ויראליים)

הפעילות באמצעות מנגנונים

שונים: בפירות: לקטינים שונים,

פלבנואידים וטנינים.

אנטריקונים(חומרים משלשלים)

מחלות ויראליות:

שפעת,הרפס,אידס,

סרטן

שוש קורח,פרע(היפריקום)

סמבוק שחור,אונקריה-

טומנסה

אנטי

מיקרוביאליים

Anti-

Microbials

הורגים או מעכבים צמיחה של

מיקרואורגניזמים (חיידקים,

וירוסים,פטריות,טפילים).

מכילים ספונינים: נוגדי חיידקים

ופטריות.חומצות אורגניות:

פעילות אנטיספטית.גלוקוזידים:

נוגדי פטריות. בנוסף:

אלקולואידים,שמן נדיף

(ארומתיים),פלבנואידים.

מחלות זיהומיות של

דרכי הנשימה,זיהומים של העור,זיהומים

בדרכי השתן והכליות,

הפה ועוד.

טיפול: שימוש פנימי

או חיצוני

שום-האנטימיקרובייאל

החשוב ביותר.

מיני ערער, מיני מרוה,מיני

אורן, מיני אקליפטוס,

רוזמרין רפואי, מיני בת-

קורנית

 

משפחה

מנגנון הפעולה והשפעתו

שימושים

צמחים

מרפאי פצעים

Vulnerary

פועלים במנגנונים שונים:

מכווצים,מרככים ואנטי-

דלקתיים מונעים התפשטות

התהליך הדלקתי ומשפרים

ניקוז האזור הדלקתי

פגעי עור שונים

מכווצים:הממיליס,אלון,

אבגר.

מרככים:טיון שמש,

סימפיטון רפואי.

אנטי דלקתיים: צפורני

חתול (אנטי דלקתי ומכווץ)

מגבירי הפרשת מיץ מרה

Colagogues

המרצת הפרשת מיץ מרה.

משמשים גם כמשלשלים עדינים

מחלות כבד וכיס מרה

דלקות ואבנים בכיס מרה

אידרסטיס קנדנסיס,

שינן רפואי,כרכומה

(כורכום),גדילן מצוי

מגבירי הזעה

Diaphoretics

הגדלת נקבוביות העור. וויסות

זרימת הדם

חום גבוה,דם לא מגיע

לקצוות

מליסה רפואית,רוזמרין

רפואי,זנגוויל,פלפל חריף,

אכילאה אלף האיים

מעודדי הפרשת

חלב

Calctagogues

 

הגברת הפרשת החלב

אצל מניקות

שומר פשוט/האניס,קימל

דבקה זיפנית

מרככים

Demulcents

מוצילגים וקולואידים בצמחים

סופחים מים ויוצרים ציפוי על

קרומים

מחלות מע' העיכול,

מחלות מע' נשימה,

בעיות עור

נטופית רפואית,מיני בוצין,

לחק סגלגל/איזמלני

סימפיטון,אצות-ים חומיות-

מרככות טובות ביותר

אמנגוגים

Emmenagogues

חיזוק מערכת הרבייה הנשית

אמנוריאה (אל-ווסת)

עיכובים במחזור-

החודשי,דימום ווסתי

מועט

פיגם,מיני לענה,קוהוש

כחול,אכילאה,אלף העלים.

נענת הכדוריםLeonorus

פיטו הורמונים

PhytoEstrogenes

מכילים מרכיבים ההופכים

אחרי מטבוליזם לדמויי

אסטרוגן.מניעת תופעות גיל

המעבר,סיוע למניעת איבוד

צפיפות עצם,מניעת עלייה

בשיעור התקפי לב לאחר גיל

פוריות

אי-פוריות,בעיות

במחזור חודשי,

תחליפי הורמונים

(בפרט גיל המעבר)

שיח אברהם,ג'ינסנג

סיבירי

נוגדי דיכאון

AntiDepressants

הרגעת מערכת העצבים

המרכזית

מצבי מתח,עצבנות

יתר,עצבות/מלנכוליה

שיבולת שועל,מיני פרע

(היפריקום)מליסה רפואית

נוגדי הקאה

Anti-Emetics

הפחתת תחושת בחילה ומניעת

הקאה-פעילות על רפלקס הקאה

הקאות,בחילות

ג'ינג'ר,נענע חריפה,בלוטה

שחורה

מכייחים

AntiCatarrhals

הרחקת ליחה עודפת מדרכי

הנשימה,הפיכת הליחה לריר

נוזלי יותר והקלת ניקוזה מהגוף

ברונכיטיס,שיעול יבש

סמבוק שחור,בת-קורנית

מצוייה,מיני בוצין

ארומתיים (רובם

אנטי-מיקרוביאליים)

הפלבנואידים שמכילים צמחים

ארומתיים מעכבים סינתזה של

פרוסטגלנדינים ובכך פועלים

כספסמוליטיים-כנ"ל בהקשר לחומצה הסליצילית שהם מכילים

לשימוש פנימי

ובעיקר לשימוש

חיצוני

מיני אזוב,מיני מרווה,

כמנון האניס,צפורן,

אקליפטוס,אנג'ליקה,מיני

בת קורנית,רוזמרין,בבונג

מיני זוטה,קנמון,מיני מנתה

 

צמחי מרפא

1. אוג הבורסקאים-Tanningoriaria

 שם ערבי : סומאק,תמתם¹

בשפת חז"ל: אג   בארמית: אוגא   בתימן : אלסומאק אלשאמי

משפחה :    אילתיים

בית –הגידול : שיח בר הגדל בארץ ישראל גם כ"פליט תרבות" בשולי החורש של אגן הים התיכון ועל טרסות חקלאיות בגולן, בתלי הר געש כבויים.

תיאור הצמח : שיח,לעיתים בגודל עץ. העלים מרובים מנוצים ושעירים.

הפרחים -אשכולות בצבע ירוק-צהוב, הפרי-באשכולות זקופים,פונים כלפי מעלה. הפירות בגודל עדשים, מכוסים בשערות צמריות בצבע אדום סגלגל.

איזכור במקורות היהדות

האוג מופיע מספר פעמים במשנה: " והיא פרי תלוי באשכולות אדום במראה ונאכל" (פאה,א,ה';דמאי א,א ועוד²). "מאימתי הפירות חייבים מעשרות? האוג והתותים- משייאדימו" (מעשרות א,ב' ; פאה א,ה; דמאי א,א). השם נשתמר בשמו של יצחק סומקא (בבלי,יבמות ס"ד,ע"ב)³.

הרעלה שנעשתה במזיד היתה נפוצה בתקופת הרמב"ם והוא מדריך כיצד להזהר מאוכל מורעל, מאחר וקשה להבחין בכך במאכל: "וכן ראוי השמירה מצבאי המאכלים הנהוגים אצלנו... ואשר יכנס בהם לימונאש, או המשונים במראה, כמאכלים שיש בהם סומאק, או מי רימונים... כי לא יתכן התחבולה להזיק בסמים,כי אם בדמיון המאכלים,כי כאשר יתעלם בהם טעם הסם או מהם"4. הרמב"ם ממליץ על הסומאק לבעיות עיכול שונות:"כאשר ראו הרופאים שאיסטומכתו (קיבתו) לא תעכל מאכל כלל, הביאוהו לשתות סחיטת הסומאק" (מיץ אוג הבוסתנים).

 


¹ רמב"ם / "ביאור שמות הרפואות" (277)

² עמר זהר/ "אוג הבורסקאים בעת העתיקה". ישראל עם וארץ, חוברת ז-ח, תש"ן-תשנ"ג, ע"מ 191-198

³ ניסים קריספיל/ "ילקוט הצמחים" עמ' 18

4  ניסים קריספיל/ "צמחי המרפא של הרמב"ם", עמ' 71

 

 שימושים שונים : עיבוד עורות (מהחומר טנין)

טעם : חמוץ מלוח  אנרגיה : חם ולח

מרכיבים פעילים: טנינים, שמן נדיף, שרף

השפעה פיזיולוגית : מכווץ (אסטרינג'נט), מחזק וממריץ (טוניק) את רירית דרכי השתן ודרכי העיכול,היפוגליקמיק.

 השפעות אפשריות

מערכות דומיננטיות: 1. מערכת שתן וכליות  2. מערכת העיכול

v     להפרעות בשליטה על שתן (Enuresis)

v     הרטבת לילה

v     הורדת רמת כולסטרול

v     טוב לזקנים "מחמת היובש והקרירות שבהם"¹

v     לעורר תיאבון : "ומהם מי שיחזקו את האיצטומכא ויסתמו פיה, כמו מה שנתבשל בסומאק... יסמוך על אלו המאכלים כמה שאפשר"².

v     מיץ אוג הבורסקאים יעיל לשיפור העיכול, "כאשר ראו הרופאים שהאיסטומכא לא תעכל מאכל כלל, הביאוהו לשתות סחיטת הסומאק" (עפ"י הרמב"ם)

 רוקחות טבעית

זמן ליקוט: בחודש תמוז מייבשים בשמש עלים וענפים רכים, וטוחנים את אשכולות הפרי מייבשים בשמש, לחוד וטוחנים

שילובים מקובלים: עם Equisetum,Ag-Rimonia  או עם Virbaurnum³ .

אופן השימוש ומינון: טינקטורה 1:3    25% אלכוהול     2-3 מ"ל TID

                           Liq. Ext.  1:1    25% אלכוהול    1-2 מ"ל TID

                            כחלק מפורמולה 20-25%

אזהרות הרמב"ם: " וישמור מאלו הטעמים המשתנים,וממיני הריח הרעים... אשר יכנס  בהם לימונאש או המשונים במראם כמאכלים שיש בהם סומאק4


¹ רמב"ם/ "פרקי משה" מאמר 25 (43)

²רמב"ם / "הנהגת הבריאות",עמ' 82 בתוך: זוסמן מונטר,חלק א'

³ כהן,י. גל,ר/ "המדריך המקצועי לצמחי מרפא" עמ' 100-101

4 קריספיל ניסים / "ילקוט הצמחים" ,עמ' 18-23

 

אזוב מצוי Majorana-Syriaca

                                                                                                         

שם ערבי : זעתר          ארמית: איזובא

משפחה :    שפתניים (צמח מוגן)

בית –הגידול : כמעט בכל חלקי ארץ ישראל,בחורש ובין סלעים.

תיאור הצמח : בן-שיח,רב שנתי,גובהו 30-50 ס"מ,צבעו אפור-מלבין.הגבעול מרובע. העלים-בצורת ביצה,שעירים מאד,בצבע אפור ירקרק,ערוכים על הגבעול בעמדה מצליבה עלה מול עלה וכל זוג מצליב עם הזוג הנמצא תחתיו.התפרחות לבנות,צפופות ומרוכזות בקצות הענפים. המאפיין העיקרי-הריח המזרחי – ריח הזעתר הנודף מהצמח בפרט כאשר ממוללים את עליו.

איזכור במקורות היהדות:

האזוב מרפא הן ברמה הפיזית והן ברמה הרוחנית,כח הריפוי שלו מוזכר עשר פעמים בתורה:3 פעמים מרפא נגעים בגוף האדם,3 פעמים מרפא נגעים בבית,2 פעמים בטיהור המת לפני קבורתו,1 פעם בחכמת שלמה ו-1 פעם בחזרתו של דוד המלך בתשובה,כאשר מבקש הוא:"תחטאני באזוב ואטהר"(תהילים נא',יט).מתקשר לספירת מלכות,שהיא כנגד מערכת העיכול, מה שמראה,שבנוסף לרמת הריפוי הטבעית של הצמחים (בכלל),יש להם כח ריפוי אנרגטי לטיפול בנגעים שונים של גוף ונפש.בענייני טהרה הקשורים בהקרבת הקורבנות נאמר:"ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האוהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם" (במדבר יט',יח'). "ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף" (שמות יב',כב) "וציווה אהרון הכהן ולקח למטהר שני צפרים חיות טהורות ועץ ארז ושני תולעת ואזוב" (ויקרא יד',ד). בתורה נרמז על ה"טחב"-שם נרדף לאזוב,טחב העולה במקומות לחים, על עצים ועל אבנים, "מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר" (מלכים א,ה,יג'),רמז המקבל חיזוק במשנה" "אם בארזים נפלה שלהבת,מה יעשו אזובי הקיר" (מועד קטן כה',עב).

מאחר וקיימים מספר מינים של אזוב,הקפידו חכמים לתאר את הצד הבוטני שלו בדיוק רב. הרמב"ם מבאר את מהות האזוב: "הוא עשב נכבד במיני מטעמים והוא עשב ידוע לרופאים,ואוכלים אותו בעלי בתים ומטבלים בו הקדרות ומרקחים אותו בדבש" (בפרוש לסוגיית פרה אדומה פ"ג)².

טעם : מר. חריף             אנרגיה : ניטראלי .חם ויבש (ע"פ הרמב"ם)

מרכיבים פעילים: 2% שמן אתרי. פנולים:תימול וקרווקרול (ידועים בכושר החיטוי שלהם).


¹ קיימת טענה שזוהי טעות המושרשת היטב וכי נדרש מן הבוטנאים הראשונים בארץ מאמץ רב לעקור הטעות מהשורש ולהחזיר לאזוב זהותו האמיתית (מינה פארן וטשרנו אנה/"צמחי מרפא ברפואה המודרנית" עמ' 127.

²קריספיל ניסים / "ילקוט הצמחים עמ' 34.

 

השפעה פיזיולוגית : אנטימיקרוביאלי,מיזע, מכייח,מגיע

שימושים שונים : רפואה ותבלין ¹,תמיסות לחיטוי,גרגור ושטיפות פה (בתערובת עם קמפור), משחות לטיפול בפטריות עור וגירוי בעור (כשהשמן האתרי המופק מהאזוב משמש כבסיס). משמש להברחת נמלים ומזיקים שונים באמצעות החומר סלוין-אנטיביוטיקה טבעית. משמש להכנת סבונים, בתכשירי קוסמטיקה,פרחים בחפצי נוי מבושמים,מסייע לחידוד הלשון וסגולה נגד כישוף.

השפעות אפשריות

מערכות דומיננטיות: 1. מערכת אברי המין של האשה. 2. מע' העצבים. 3. מע' דרכי השתן והכליות. 4. מע' נשימה / מערכת העור.

v     ניתן להקלת כאבים,בפרט ליולדת לקראת הלידה (בתימן תה אזוב)

v     ריפוי נפיחויות ברחם ובטחול².

v     להקלת כאבי שרירים

v     לטיפול במיגרנות

v     למחלות דרכי נשימה עליונות:ברונכיטיס,נזלת כרונית

v     פסוריאזיס ובעיות עור שונות/אקזמות

v     להמתת תולעים שבמעיים

v     כשמבושל זמן רב עם מי ורדים,יעיל לריפוי אפילפסיה (מחלת הנפילה)

v     כשמתבשל עם תאנים,יעיל להזעת יתר³

רוקחות טבעית

חלקיי הצמח שבשימוש: גבעולים,עלים-כל חלקי הצמח העליון.

זמן הליקוט: מרץ-מאי

מרקחות

  1. 1.      לריפוי הצטננות: מכינים חליטה (תה) מעלי אזוב ושותים 3 פעמים ביום.
  2. 2.      לשיכוך כאבי שיניים: כותשים עלים ירוקים,מספיגים את המוהל בצמר גפן ומניחים על השן הכואבת. אפשר להשתמש גם בשמן אזוב.

 


¹ תבלין הזעתר מכיל אזוב מצוי,צתרה וורודה,קורנית מקורקפת ולפעמים גם אבקה מפירות מיובשים של אוג-הבורסקאים וזרעי שומשום טחון.

² לב,א.עמר. ז/ "סממני המרפא המסורתיים בארץ-ישראל" עמ' 64.

³ "מרפא הבושם" עמ' 64.

 3.      ריפוי דלקת חניכיים: כותשים עלים יבשים,מערבבים עם מלח ומשפשפים את המקום המודלק בפה.

  1. 4.      חיזוק פעולת הלב                כותשים עלים יבשים,מכינים משרה,מערבבים עם דבש
  2. 5.      הקלה על שיעול טורדני        ושותים.
  3. 6.      הרחקת תולעים מהמעיים: מכינים מיצוי של עלי אזוב  בשמן זית. משהים בשמש למשך שבועיים. מספיגים את השמן בגביש סוכר,עד שהגביש ספוג בשמן ואוכלים אותו.

 

בבונג דו-גווני (קמומיל)- Matricaria-Recutita

 שם ערבי : קרואן    בפרסית: דבונדש (תפוח הקרקע)        ביוונית : כמימיליס

שמות נוספים עפ"י הרמב"ם: "זהו פרח (ריח) האדמה" (לא תפוח אדמה)ו"רק עשב הבוקר"¹.

משפחה :    מורכבים

בית –גידול : צומח באזור אגן הים התיכון,כולל ארצות ערב,וברוב אזורי הארץ.ברובו גדל בר בשולי דרכים ובאזורים הרריים,על קרקעות עשירות בחנקן. בשולי שדות,במקומות עזובים במדבר וגם באפיקי נחלים ומקומות לחים ומוצלים.

תיאור הצמח : צמח חד שנתי נמוך,10-20 ס"מ,מדיף ריח נעים.הגבעולים-דקים,עלים מנוצים, מנוצים (גזורים לאונות קצרות וחדות). הפרחים בצבע צהוב ובצבע לבן. קרקפות הפרחים נישאות מראשי הגבעולים,מכילות פרחים צינוריים. הפרי – זרעים זעירים חסרי ציצית ודמויי ביצה.

איזכור במקורות היהדות

הרמב"ם,בספרו "ביאור שמות הרפואות"כותב: "אומרים גם באבונך או באבונק,זהו פרח (ריח) האדמה", ו"מרק עשב הבקר... ושמו הספרדי הוא " משנאלה" ושמו היווני "כמימילין" וגם כמימוליס... ישנם פרחים צהובים ופרחים לבנים" (שם,עמ' 25). "הקאממילא,מים נוזלים מן הפרחים שלה,יפה לשתותן לפתוח השתן, והם חמים ויבשים וגם לכאב הבטן והכסלים.והשמן שלו מסיר הכאבים". (הרב צהלון/ "אוצר צמחים")².

טעם : מר (עדין)     אנרגיה :חם ויבש

 


¹רמב"ם פרקי משה ברפואה

² שם

 מרכיבים פעילים: שמנים אתריים בעלי תכונות חיטוי חזקות. כ-2% שמן נדיף המכיל עד 50% Bisabolol (נוגד דלקת), Spiroether, ואחרים. פלבנואידים Apigenin (מגן על מערכת העצבים), Rutin ואחרים, טנינים,קומרינים. גליקוזידים מרים: Antemic-Acid וחומרים נוספים.

השפעה פיזיולוגית :אנטי ספסמודי (נוגד עוויתות-מע' עיכול,מע' שרירים). אנטי דלקתי, קרמינטיבי (סופח גזים),נוגד ליחה ונזלת,משכך כאבים,מרגיע.

זן נוסף: קמומיל רומי,מעט מר יותר מהדו-גווני,אינו מכיל Spiroether ומכך פחות אנטי ספסמודי. מכיל חומצה ולרייאנית מרגיע ומרדים יותר.

שימושים שונים: בקוסמטיקה טבעית-בטיפול בעור הפנים ובמסכות פנים ולאמבט.בקוסמטיקה המודרנית-לשמפו,להבהרת שיער.

השפעות אפשריות:

מערכות דומיננטיות: 1.מער' אברי המין והפריון הנשית. 2. מער' החיסון. 3. מער' עיכול. 4. עור.

v     הגברת חלב למיניקות

v     הסדרת המחזור החודשי והקלה בסימפטומים של PMS

v     יעיל לטיפול במחלות נשים (בעיקר מניעת דימומים)  ובסימפטומים של גיל מעבר.

v     בחילות/סחרחורת/כאבי ראש-בזמן ולפני מחזור חודשי.

v     הרגעת כאבים בקיבה ובמעיים-סופח גזים/ לאולקוס (כיב קיבה).

v     יעיל לריפוי דלקות באוזניים ובאברים פנימיים.

v     יעיל להרגעת עצבים ומשרה שינה רגועה.

v     לבעיות בחניכיים ובפה-טיפולי גרגור בתמיסת בבונג

v     משחת בבונג-יעילה לריפוי נגעים וגירויים שונים בעור/עור יבש

עפ"י הרמב"ם: מחמם,מרחיב ופותח עורקים" ...הנה זה מרחיב הנקבים ומחלחל העור, ומרפה... לכן נקראים לו סמים מרפים...מחלחלים"¹.

*צמח יעיל במיוחד לטיפול בבעיות של ילדים: הורדת חום,נזלות על רקע אלרגני,אקזמות,חוסר תאבון,כאבי בטן,בעיות שינה,אי-שקט.

*שמן בבונג:להמרצת זרימת דם,להורדת רמת כולסטרול

*בבונג זהוב Matricaria-avrea, השתמשו בעבר להפלת וולד ולהוצאת שיליה,גם לניקוי מערכת אברי המין הנשית לאחר לידה,להזרמת דם הווסת ועוד.

 


¹ רמב"ם : "פרקי משה ברפואה"

 

רוקחות טבעית

זמן ליקוט: פלחים ובדואים מלקטים פרחים בעונת הפריחה: אפריל-מאי,אוגדים לאגודות קטנות ומייבשים.

חלקי הצמח שבשימוש: פרחים

שלובים מקובלים:   עם Belladonna,Filipendulla,Althaea,Mentha,Waleriana,Humulus. אזהרות:שימוש חיצוני אצל אנשים שרגישים למשפחת המורכבים,עשוי לגרום לדרמטיטיס (נדיר מאד).

אופן השימוש ומינון: טינקטורה 1:4, 45% אלכוהול, 2-5 מ"ל TID

                            כחלק מפורמולה 20-25% ¹

                           פרחים יבשים: 2-4 גרם,3 פעמים ביום.

 

 ברוש מצוי- Cupressus-Sempervirens

 שם ערבי : סמואה               בארמית: ברותא

משפחה :    ברושיים (סדרת מחטים)

בית –גידול :גדל בנטיעות מתוכננות כגדר חיה,בגינות נוי,כהגנה לפרדסים. אינו גדל בארץ.

תיאור הצמח : עץ ירוק עד,גובהו 15-30 מטר,העלים-מעין קשקשים קטנים המהודקים לגבעול. האצטרובלים זיכריים ונקביים, שהאחרונים הופכים לכדורים לאחר ההפריה

איזכור במקורות היהדות

בתורה:"קומת ארזיו מבחיר ברושיו" (מלכים ב',יט',כג'). "עצי ארזים ברושים ואלגומים מהלבנון"  (דברי הימים ב,ב'ז')"ברושים משניר בנו לך" (יחזקאל כ"ז,ה),מלמד שהברושים שימשו לבנייה בבית המקדש:רצפה,חלונות,קירות.בני ישראל בנו מהברוש רהיטים:" קורות בתינו ארזים,רהיטינו ברושים (שיר השירים א,י"ז).בני צור וצידון התקינו אוניות מעץ הברוש.

בתלמוד- הברוש נמנה עם ארבעת מיני הארזים (מסכת ראש השנה,כ"ג,א).

ברמב"ם וברפואה העממית-הברוש מתואר כצמח יעיל מאד לטיפול בבעיות שונות: סוכרת, דימום בחניכיים,כאבי שיניים,צרבות חזקות. עלי הברוש רבים וחזקים ומתפשטים,"ועליו רעננים והיושב תחתיו ימצא מחסה מפני השמש ומסתור מפני המטר:... אני כברוש רענן,ממני פרייך נמצא" (הושע  י"ד,ט), וגם "ואת הבית הגדול חיפה עץ ברושים" (דברי הימים ב'-ג',ד). "והברושים הורעלו" (נחום ב,ד)-רעל וסמי מוות נמשכו על חניתות הלוחמים שהוכנו מעצי ברושים.


¹ כהן . י. רן.ג./ "המדריך המקצועי לצמחי מרפא" עמ' 77.

שימושים שונים: תעשיית העץ,בפרט רהיטים,מחסה מפני איתני הטבע (שמש,גשם),כלי מלחמה (בעבר)

השפעות אפשריות:

מערכות דומיננטיות : 1. מערכת חיסון   2. מערכת עיכול

v     לבעיות פה ולסת :חניכיים מדממים/כאבי שיניים/שיניים מתנדנדות/עששת ¹

v     סוכרת מבוגרים וסוכרת נעורים

v     צרבת חזקה (הברוש מביא לאיזון רמת החומציות בקיבה).

 

רוקחות טבעית

חלקי הצמח שבשימוש: פרי (כדורים),שורש ברוש

מרקחות

  1. 1.      מירתח. כותשים 6 בלוטי פרי שעדיין על העץ,טריים ו/או בתהליך התייבשות (שעדיין על העץ)². מבשלים את הכדורים ב-1 ליטר מים,על אש קטנה,במשך כחצי שעה. מסננים, מקררים ומגרגרים-יעיל לבעיות בחלל הפה.
  2. 2.      מירתח מ-3 כדורים ב-½ ליטר מים,או 18 כדורים ב-3 ליטר מים.מסננים מקררים, שותים 4-5 כפות,לאורך היום-יעיל לצרבת חזקה.
  3. 3.      מירתח  מ 3-4 כדורי פרי שלמים (לא כתושים),ב-1 ליטר מים,במשך שעה.מסננים, מקררים לטמפרטורת החדר. שותים 4-5 כוסות לאורך היום-יעיל לסוכרת מבוגרים.
  4. 4.      מירתח :הבדואים ממליצים לבשל שורשים של ברוש עם "קזוח עקום" (בעשן עגול עלים)³,מסננים ומקררים. ממלאים את חלל הפה במרתח ומגרגרים מספר פעמים- יעיל נגד כאב שיניים.

1 כוס = 100-150 מיליליטר

1 ספל = 250 מיליליטר

אזהרות

  1. 1.      כמות גדולה של "בעשן עגול עלים" עלולה לגרום להיפוגליקמיה,מאחר  וצמח זה מוריד סוכר בצורה מהירה...כעקרון,עדיף להשתמש רק בברוש,ללא תוספת.
  2. 2.      שורש הברוש רעיל מאד,מתאים לשימוש רק למבוגרים,שיודעים לירוק החוצה את המירתח אחרי גרגור.
  3. 3.      חשוב לא להפסיק טיפול בתרופות-יש להיוועץ ברופא לפני הטיפול בברוש

          1 כוס = 100-150 מיליליטר

          1 ספל = 250 מיליליטר


¹ ניסים קריספיל/מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ-ישראל. עמ' 36

² הפרי שעל העץ,גם אם הוא כבר התחיל להתייבש

³ המין השני, "קזוח תלת-קרני" מאד רעיל.

 

  

גד השדה/כוסברה- Coriandrus-Sativum

 שם ערבי : כוסברא / כוסבר

משפחה :    סוככיים

בית –גידול :גד השדה גדל בשדות בור וכעשב שוטה בין גידולי חורף. קיים המין המתורבת, ה"כוסברה".

תיאור הצמח :שיח חד שנתי,גובהו 20-50 ס"מ,הגבעול זקוף,עגול,מפוספס וקירח. העלים גזורים לעלעלים דקיקים,מפיצים ריח כשממוללים אותם.הפרחים-קטנים,הצבע לבן-וורדרד,דמויי אשכול,בצורת סוכך. הפרי-זעיר,בין 3-5 מילימטר,צורתו כדור,מורכב משני זרעונים המכילים שמן אתרי,מפיצים ריח נעים כשיבשים¹.

איזכור במקורות היהדות

במשנה: "כוסבר" כוסברא... עם תבלייא (ירושלמי,דמאי א')

בתנ"ך:   1. "והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדולח" (במדבר יא',יז)

             2. המן שירד במדבר מתואר כ"זרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש" (שמות טז' לא).

                 המן הכיל בתוכו ערכים תזונתיים ובעיקר רוחניים-אנרגטיים,שהם היו אמורים לרפא

                את בני ישראל במדבר מכל מומיהם הפיזיים ובעיקר הרוחניים. הם יצאו ללא נגעים

                ממצריים,שהיו שרויים ב-49 שערי טומאה (אנרגיה שלילית),שהיו כנגד 49 שערי

                קדושה (אנרגיה חיובית)².

טעם : חריף       אנרגיה : חמימה ³,קר4.

מרכיבים פעילים: שמן נדיף 1%-המקנה לצמח את הניחוח האופייני והטעם המיוחד,חומצה מאלית (Malic Acid).טאנון וחומרים שמנוניים. הזרעים מכילים סיבים תזונתיים,מנגן,ברזל ומגנזיום. שמן זרעי כוסברה מכיל: P-Eymene,Borneol,Linalool,Champhor,Geraniol, Limonene ואלפא-פיננים (Alpha-Pinenes )

 

 


כוסברה www.gamnon.net/ag.newherbal ¹

²לפני מעמד הר סיני היה צורך לרפא את היוצאים ממצרים מנגעיהם,על מנת שיהיו טהורים במעמד קבלתם את התורה

  *במדבר המן ירד ביום חול פעם אחת וביום השבת פעמיים.שתי החלות בקידוש השבת הן לזכר החלה ה"יתרה",לזכר

    המן שאכלו בשבת פעמיים.

³פרלה,ד.בר,ש/"הרפואה הסינית-הספר השלם" עמ' 117.

4  עפ"י "תרופות מן הטבע", עמ' 97

 

השפעה פיזיולוגית :נוגד גאזים, מרפה כיווץ שרירים

שימושים שונים :לרפואה וכתבלין למאכלים שונים ¹.הקצף, החריפות והטעם הטוב בשיכר בא מזרעי הכוסברה המוספים למשקאות,כמו כן משתמשים בגד השדה (כוסברה) בתעשיית הבושם והתמרוקים (שמן לינונל)². ניתן לסלק ריחות רעים מהגוף,כולל מהפה ומהווגינה.

השפעות אפשריות

מערכות דומיננטיות:1. מערכת החיסון.  2. מערכת הורמונלית

v     להתפתחות בריאה של העובר

v     העשרת כמות החלב ואיכותו (לפני ואחרי הלידה)

v     להשקטת התגברות יסוד האש (מרה ירוקה)

v     להשמדת טפילי מעיים (חיידק הסלמונלה)

v     לטיפול בריח רע מהגוף (פה,אברי מין)

v     דלקות בחניכיים ובחלל הפה/פצעונים ,אפטות

v     דלקות עיניים

v     כאבי ראש

v     צרבות

 

רוקחות טבעית

זמן הליקוט :עם השחמת העלים והזרעים (לפני התפזרותם)

חלקי הצמח שבשימוש: עלים ,זרעים

עלים-אינם ניתנים לייבוש,אך אפשר להקפיאם

זרעים- לאחר הייבוש ידיפו ריח לימוני.

מרקחות

  1. 1.      חליטה רפואית בגרגור או בשתיה:שופכים מים רותחים על 5 כפות של זרעי כוסברה, מכסים את הכוס ומשהים ל-5 דקות. מקררים,מסננים ושותים. ניתן להמתיק בדבש או בסטיביה. יעיל בעיקר למקרים של גאזים,בפרט אצל תינוקות *.

 


¹ זרעי גד השדה,טחונים,ניתן לפזר מהם מעט על דגים,לטעם,בסוף הטיגון ו/או הבישול.

² ניסים קריספיל / "ילקוט הצמחים" עמ' 100-103

 

*אין להמתיק בדבש לילדים מתחת לגיל שנתיים.

אופן השימוש ומינון: 2-3 פעמים ביום,1-3 כפיות-לתינוקות וילדים

                             1-3 כוסות ליום-למבוגרים

  1. 2.      מירתח : מרתיחים 3 כפות גדושות של זרעי גד השדה בשני ספלים של מים (½ ליטר מים),במשך כ-¼ שעה.מסננים ומקררים. בנוזל שנשאר משתמשים לגרגור.יעיל מאד במקרים של:
  2. 1.      דלקת חניכיים
  3. 2.      דלקת עיניים:מכינים רטיות של צמר גפן וטובלים בנוזל של מירתח (בדומה לקודם) טובלים רטייה בנוזל,מקררים אותה מעט ומניחים על עיניים עצומות. ניתן לפקוח אותן מעט ולתת לאדים להיכנס לתוך חלל העין.
  • בדיקה לרמת חום הרטייה:מניחים את צמר הגפן הטבול בנוזל על גב היד,אם לא חם מידי-מניחים על העיניים. אנשים מבוגרים יכולים לטפטף מעט לתוך עין פקוחה.
  • יעיל במיוחד לטיפול בדלקות עיניים חוזרות ונשנות אצל תינוקות וילדים

*לאחר כל טבילה במירתח יש להחליף את רטיית צמר הגפן.

*לשימוש יתר בזרעי כוסברה עלולה להיות השפעה נרקוטית

 

אזהרות:

גד השדה (כוסברה) טבעו חם ומכך לא מומלץ לטיפול בעצירות ו/או לאנשים עם שפתיים סדוקות.

 

 גדילן מצוי -Silibum Marianum

 שם ערבי : חורפש אל ג'מל/ חורפש אל חמיר.    שם אנגלי: גדילן החלב

משפחה :    מורכבים (קוצים)

בית –גידול :גדל בארץ ישראל בצידי דרכים בגליל,מדבריות יהודה ושומרון,מישור החוף והשפלה,בכרמל,בגולן,הרי יהודה והשומרון.

תיאור הצמח : צמח בר,בראשו פרח קוצני סגלגל,המכיל זרעונים הנשלפים מהקוץ היבש,בסוף הקיץ,ע"י החוחיות (מין ציפרים).הזרעונים פחוסים,דמויי ביצה הפוכה וחלקים. העלים שבבסיס הצמח,ערוכים בצורות גדילים  ירוקים בעלי עורקים וכתמים לבנים.

 

 איזכור במקורות היהדות

הגדילן ידוע כבר מתקופות קודמות.במאה ה-1 לספירה הומלץ ע"י חוקר הטבע הרומי פליניוס.אחר כך אחר כך ע"י רופאי ימי הביניים,עד המאה ה-19 בה ירד מגדולתו,עד שבזכות מחקרים בתקופתנו "חזרה עטרה ליושנה" ומשתמשים בגדילן המצוי לתפקוד בחוסר איזון,בפרט של המרה הירוקה. (בעיות כבד וכיס מרה). במקרא מוזכר הגדילן פעם אחת:"ודשתי.. את קוצי המדבר ואת הברקנים" (שופטים ח,ז).

איזכורים ממקורות שונים: מקור השם האנגלי עפ"י אגדה נוצרית,מחלבה של מריה שניגר על הגדילן בעת שברחה מרודפיה תוך הנקת בנה הישן.

אנרגיה : חם,מריר

רכיבים פעילים:

"סילימרין"¹-תערובת של פלבוליגננים,שהעיקרי בהם ה-סיליבין,ובנוסף : Silychristin² , Isosibybin,Silydianin,Dihydrosilibin, בנוסף פרוטאינים 20-30%.בזרעים-שמן בריכוז 20-30% שמרכיביו:חומצה לינולאית (60%),חומצה אולאית (30%) וחומצה פלמיטית (90%)³.

 


¹ "סילימרין" פועל כאנטגוניסט למגוון רחב של חומרים הגורמים נזק לכבד (מדכא פעילות האנזים ליפוקסיגנאז,הגורם לחימצון מולקולות חומצות שומן רב-בלתי רוויות וע"י כך גורם לייצור לויקטוריאנים הגורמים נזק לתאי הכבד).

² כהן.י. רן,ג/"המדריך המקצועי לצמחי מרפא" עמ' 112.

³ פארן.מ./ טשרני,א/ "צמחי מרפא ברפואה המודרנית,עמ' 80.

 

השפעה פיזיולוגית :

Hepatoprotective- בעל השפעה מורכבת על תפקודי הכבד,עם דגש על הגנה מפני רעלנים שונים, היפוליפידמיק,ביטר טוניק,דמולצנט,אנטי-דכאוני,אנטי אוקסידנט.אנטי סרטני ¹.

השפעות אפשריות

מערכות דומיננטיות: 1. מערכת עיכול,כבד וכיס מרה.

v     מתן תרומה,הלכה למעשה,לבנייה מחדש של תאי-כבד פגועים והשבתם לבריאות תפקודית.

v     סיוע לטיפול בהפטיטיס (דלקת כבד) ,ווירלי-כרוני,יתכן גם בהפטיטיס C ובשחמת כבד.

v     לכבד שומני-סילמרין מאזן את קרומי התא של הכבד ומאפשר להם להתגונן בפני וירוסים רעלניים נוספים-תכונה העושה אותו אידאלי לטיפול בבעיות כבד שונות².

v     הורדת שומנים וכולסטרול LDL,והעלאת כולסטרול HDL.

v     מניעת חלק מהנזק שגורמות תרופות כימיות לכבד/ בעיקר תרופות להורדת כולסטרול, אקמול,נוגדי דיכאון ועוד.

רוקחות טבעית

זמן ליקוט : ימים ספורים לפני פתיחת ה"קרקפת" והפצת הזרעים ברוח באמצעות "מצנחים" בחודשים – מרס-מאי.

חלקי הצמח שבשימוש: זרעים

שילובים מקובלים: עם      Traxacum,Achilla,Artemisia,Ab,Schisandra               

אופן השימוש ומינון: טינקטורה, 1:3, 25% אלכוהול,2-5 TID כחלק מפורמולה 25-30%. מרקחות

  1. 1.      מרקחת מוכנה:טוסלין-מוצר תקני המכיל 70% סילימרין,מיוצר ע"י חברה גרמנית Madaus.
  2. 2.      סירופ:מינון מומלץ 420 מ"ג סילימרין,מחולק ל-3 מנות.לאחר בדיקת תפקודי כבד-להוריד ל-280 מ"ג סילימרין. כנ"ל למניעה.

טינקטורה: 1:3 25% אלכוהול,2-5 מ"לX3 פעמים ביום. אקסטרקט (EXT)יבש, 70% סילימרין.180 מ"ג X 3 פעמים ביום.


¹עפ"י תוצאות מחקר חדש שנערך במחלקה לדרמטולוגיה באוניברסיטת אלבאמה בארה"ב נמצא שלגדילן המצוי (Milk Thisile ) תכונות למניעת סרטן העור.

² www.doctors.co.il מאמרים-גדילן מצוי

 

 

דודא Mandragora-Officinalis 

 שם ערבי : יברוח,שיג'אל. שמות נוספים: תפוח השטן,ביצי השד,תפוח המשוגעים. בפרסית: תפיחת הכלב,השורש המאיר,פני הגיבור.

בית –גידול :מצוי כמעט בכל אזורי הארץ,בשדות בור.

תיאור הצמח :לדודא שושנת עלים גדולים ומקומטים.הפרחים נאים,בצבע סגול.הפירות עסיסיים וזהבהבים-כתומים בהבשילם,בעלי ריח נינוח הנודף למרחוק. העלים מתחלפים כמידי שנה,אך השורש מתקיים במשך שנים וקשה מאד להוציאו.צמח רעיל ,בפרט הפירות והשורש.

איזכור במקורות היהדות

הדודאים מוזכרים לראשונה בסיפור על ראובן,שמצאם בשדה:"וילך ראובן בימי קציר חיטים וימצא דודאים בשדה ויביא אותם אל לאה אמו,ותאמר רחל אל לאה:תני לי מדודאי בנך" (בראשית ל,יד').על כך יש מחלוקת. בתלמוד: ו"...אמר רבא דרבי יצחק,אמר רבי:מכאן לצדיקים שאין פושטין ידיהן בגזל... מאי דודאים? אמר רב: יברוחי, לוי אמר:סיגלי,רבי יונתן אמר סביסקי והמסר המוסרי: ראובן היה אדם ישר,וצדיק,ולא לקח מהחיטים שהיו בשדה,אלא הסתפק בדודאים,שגדלו הפקר. המחלוקת עצמה היתה לגבי מין הצמח:האם הוא יברוח,סיגלי או סביסקי (סנהדרין דט),והגיעו למסקנה:מינים נפרדים הם ¹ (שם).

בשיר השירים מתואר הדודא בתאור האביב: "...הדודאים נתנו ריח" (שיר השירים ז. יד). הרמב"ם מסווג את ה"יברוח" (דודא) " בין הסמים הקרים והיבשים בשלישית"².חז"ל תרגמו את השם הערבי "יברוח" – שמי שעוקרו יוצאת רוחו,וניסו לסלק את הסכנה בעזרת קריאת פסוקים מהתורה,אך לאחר זמן,אסרו זאת (שבת ח' ע"ב).

איזכור במקורות זרים:במשך דורות שימש הדודא כסגולה לפריון.אגדות רבות נקשרו לתבנית השורש-כדמות אדם.יוספוב פלביוס כותב כי "יש לעקור שורשי הדודאים בעזרת כלב אשר ימות מיד עם הוצאתם (בגלל רעילותם) וזאת כפרה לבעליו" (מלחמות היהודים ז).

 


¹ הצמח סיגלי-סגל ריחני (Viola Odorata)דומה מאד לדודא.כיום מגדלים אותו בעיקר לנוי.

² רמב"ם/"פרקי משה", מאמר 21,סעיף ז 8,בתוך:זיסמן מונטר/ "הנהגת הבריאות להרמב"ם,חלק ב' עמ' 263.

כנ"ל רמב"ם/ " ספר ביאורי שמות הרפואה להרמב"ם, עמ' 57,סעיף 179.

 מרכיבים פעילים:בשורש הדודא,כמו ביתר הצמחים ממשפחת הסולנים,יש הרבה אלקולואידים: אטרופין,סקופולאמין,היוסצ'אמין-שלושתם חומרים נרקוטיים מרדימים ומשככי כאבים,במחקרים אחרונים נמצאו גם הורמוני מין.

שימושים שונים : בעבר השתמשו בשורש הדודא לפולחנים מאגיים ןלהרעלות. כיום משתמשים בדודא לצרכים רפואיים,בהגבלה, משום תופעות הלוואי שהוא מעורר כהזיות וסימני הרעלה¹.    מן השורש נהגו בעבר להכין פסלים שרמזו לסגולת הצמח לאהבה ולפריון.

השפעות  אפשריות

מערכות דומיננטיות: 1. מערכת העצבים.  2. מערכת המין והפריון.

*ברפואה היהודית העממית האמינו בכח הדודא לרפא מחלות הנגרמות מכוחות השטן והשאול: 

v     מחלת הנפילה (אפילפסיה)

v     איבוד הזכרון

v     חוסר פריון

v     ריפוי כיב קיבה (אולקוס)

v     ריפוי פצעים ודלקות

*מיצוי מפרי הדודא: יביא לאיבוד תיאבון,איבוד ההכרה ואך למוות.

מנגד- עפ"י אמונת הרפואה היהודית העממית,מקנה הצמח לנושא אותו הגנה מכל פגע,גניבה או רצח.

רוקחות טבעית

זמן ליקוט: ליקוט פירות בשלים בעונת הקיץ,עונת קציר החיטים.

 

כללים לקטיפת הדודאים ¹.

א.      פירות בשלים לגמרי

ב.      קילוף קליפת הפרי-גם מפרי בשל-והוצאת הזרעים

ג.       לא להרבות באכילת הפרי

מתכון: מרק מפירות הדודא              פירוט בספר: "ילקוט הצמחים" / ניסים קריספיל

          ריבת הדודאים                     ע"מ 123-124

 


¹ מדר,ז, ר' עאני,י/ "תזונה ורפואה עממית-מסורת יהודי תימן" עמ' 113-115.

 

 

הדס מצוי - Myrtus - Communis

 שם ערבי : ריחאן  במוגרב: "אס" בלשון המקרא: "עץ אבות"

משפחה :  הדסיים 

בית –גידול :גדל בר באזור החוף,בצפון ארץ-ישראל : בגליל,בכרמל,בצפת,בגולן ובחרמון. מגדלים אותו כצמח נוי בגינות בתים ובגנים ציבוריים.

תיאור הצמח :שיח ירוק עד,גובהו 80-100 ס"מ,הגבעולים-מסתעפים לענפים צדדיים,העלים-על-פיהם מבחינים בין המינים השונים. להדס המצוי עלים הגדלים בזוגות ובשלשות¹. אבותינו ידעו להבדיל בין הדס בר להדס תרבותי ואף קבעו שההדס הכשר הוא זה שמגדל שלושה עלים ולא שניים,ומכך פסלו חלק מהזנים ממצוות " ארבעת המינים" (ירושלמי,סוכה ב',י"ב). הפרחים-עלי כותרתם פתוחה לרווחה והם בצבע לבן,בנוסף לפרחים יש להדס גם פירות (ענבות)- סיבה נוספת האמורה לפסול אותו לשמש במצוות חג הסוכות².כל חלקי הצמח מדיפים ריח חריף מאד "מה ההדס,יש בו ריח ואין בו טעם".עפ"י האגדה,ריח ההדס מסוגל לגרש את הריח הרע של הגיהנום4.

איזכור במקורות היהדות

עפ"י דברי הנביא ישעיה,ההדס הוא אחד מהעצים שהקב"ה "ישים" במדבר להצל את דרכם של הגולים בחזרתם לארץ-ישראל,"אתן במדבר ארז,שיטה והדס ועץ-שמן..."(ישעיהו מא',י"ט)³.  ההדס הוא אחד מארבעת המינים שנוטלים בחג הסיכות,כאשר מאגדים יחד את ארבעת המינים כסמל לאחדות העם,(ויקרא רבה).ההדס נחשב כסמל הטוב והיפה: "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד הדס5"(ישעיהו נה',י"ג).הוא גם מוזכר "כמי שכלה" נכנסת לחופה עימו".מנגד-לסמל נצחיות חיי האדם מניחים אותו על מיטת המת.

ההדס נזכר פעם נוספת בתנ"ך בהקשר לחג הסוכות:"צאו ההר והביאו עלי זית עץ שמן ועליי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לעשות את הסוכות ככתוב" (נחמיה ח,טו) ומאחר וההדס פסול מלשמש במצוות ארבעת המינים,הריהו כשר לשמש כסכך לסוכה6.

טעם : מר  אנרגיה :קר ויבש "הסמים הקרים והיבשים..,והם ההדס".(רמב"ם/"פרקי משה" 73)


¹ העלים של ההדס התימני גדלים בתוך בשלשות בתוך שלשות

²מרפא הבושם עמ' 120

³הם "יופיעו" במדבר בדרך נס,בגודלם בבגרותם,כפי שהיה בבריאת העולם,והם ישארו שם לעולם,כולל מקורות מים להחיותם

4 קריספיל ניסים/ "ילקוט הצמחים" עמ' 142

5 רמב"ם / פרקי משה (77)

6 הדס – www.wikipedia.org

השפעה פיזיולוגית :מכווץ (אסטרינג'נט).

שימושים שונים : לרפואה וכמאכל מתוק,כבושם להבדלה בשבת,סכך לסוכה.בשל רכותו וגמישותו של עץ ההדס נהגו לגלף בו כלי "אישקוקי"(שחמט) ומקלות טיול¹,צביעת שיער (עלים),הרחקת זבובים וחרקים.

השפעות אפשריות

מערכות דומיננטיןת: 1. למערכת העור/נשימה. 2. מערכת העיכול. 3. מערכת לב וכלי דם.

v     לחיזוק שורשי השיער ומניעת נשירה

v     לחיזוק הלב

v     הקלת עצירות/ דלקות מעיים/כיב קיבה (אולקוס)/טחורים

v     לטיפול בגירויי עור אצל תינוקות:"תינוק מבן חודש ועד בן שנה,אמו מרחצתו וסכתו בשמן ומושחת את כל גופו בהדס יבש ומלפתו בפסיקא מכרסו ועד רגליו"².

v     לדלקת מעיים/כיב קיבה (אולקוס)/טחורים/הקלה בעצירות

v     לשלשול.הרמב"ם מתנגד לכך וטוען שבהדס אין כח משלשל כלל,למרות היותו מכווץ (אסטרינג'נט)³

רוקחות טבעית

זמן ליקוט: כל ימות השנה.

חלקי הצמח שבשימוש: זרעים,עלים

מרקחות

  1. 1.      לחיזוק הלב :"והיותר טוב מהנראה לי,שראוי שיוקח מים חמים,שיורתח בהם שורש אלטיאה (חוטמית) או זרעו,עם יין שומר לח,או אניס,ויסונן על סוכר.אם יושם עליו הדס ודבש,יהיה זה קובץ (מכווץ) בין הדבקות והשמנות, והוא רפואה לבית" (ללב)4.
  2. 2.      משחה : א. לגירוי עור תינוקות: מייבשים עלי הדס וטוחנים אותם. האבקה משמשת כתחליף לטלק.ניתן לערבב את האבקה בשמן זית-עד שמתקבלת מעין משחה שמנונית וירוקה,למריחה על העור.

ב. לחיזוק השיער ומניעת נשירה: טובלים את קצות האצבעות באותה המשחה ומעסים את הקרקפת

ג. לריפוי חבורות ופצעים: מניחים מעט מאותה המשחה על תחבושת   וחובשים את המקום הפגוע.


¹ קריספיל ניסים/ "ילקוט הצמחים" עמ' 141

²שם

³ רמב"ם / פרקי משה (77)                                  4 קריספיל ניסים/ "צמחי המרפא של הרמב"ם" עמ' 106

 

 

 ויתניה משכרת - Withnia-somemmnifra

 שם ערבי : סמווה  בתימן: עבב

משפחה :  סולניים

בית –גידול :גדל בר בכל אזורי ארץ-ישראל,בשטחים עירוניים,בצידי דרכים,סביב ברזים וצינורות דולפים. נפוץ גם בארצות רבות אחרות.

תיאור הצמח :שיח קטן בגובה 1.5 מטר.הגבעולים והענפים-בצורת גלגל,מעוצים בחלקם התחתון. העלים דמויי ביצה. הפרחים-בצבע ירוק-צהבהב,יושבים בקבוצות בחיק העלים העליונים.הפירות-עסיסיים מאד,בצבע אדום,מופצים על-ידי ציפורים.

 מרכיבים פעילים: אלקלואידים, Withaerina,Witanolides D-E-(נמצא בריכוז גבוה ביותר בעלים),כולין וחומרים נוספים¹.

השפעה פיזיולוגית

האלקולואידים-ספסמוליטיים,מרגיעים מערכות בגוף,מסייעים להורדת לחץ-דם גבוה. הויטנפירין-משכך כאבים,אנטי מיקרוביאלי,אנטי-סרטני (עפ"י מחקרים)-מעכב חלוקת תאים². אדפטוגן,מחזק,אנטי-דלקתי,דיורטי,אנטי אוקסידנטי.

בנוסף הוכח כי בריכוזים גבוהים יש לצמח השפעה נרקוטית. מיצוי מהשורש שנבדק הראה עיכוב ברור של גידול סרטני ³.

שימושים שונים  (ברפואה היהודית): בשימוש חיצוני-לטיפול נגד כינים. בזרעים –הקרשת חלב.

השפעות אפשריות

מערכות דומיננטיות: 1. מערכת החיסון  2. מערכת העצבים

v     לחולשה ותשישות,פיזית ומנטלית

v     סיוע בהתאוששות לאחר מחלה/טראומה

v     אימפוטנצייה והפרעות בתפקוד המיני

v     זיהומים בקטריאליים ופטרייתיים,גידולים ממאירים,ואחרים

*יחודו של הצמח : מוריד נפיחויות חיצוניות ופנימיות(כבד,טחול,מעיים)4.


¹כהן,י  רן,ג/ "המדריך המקצועי לצמחי מרפא" עמ' 139-140

²מינה פארן / "רפואת צמחים" עמ' 422

³ שם עמ' 423

4 זכריה דורי/ "רפואה מסורתית בקרב יהודי תימן" עמ' 70-71

רוקחות טבעית

חלקי הצמח שבשימוש: שורש,עלווה,פרחים

 

 שילובים מקובלים

במצבים של חולשה,תשישות והפרעות בתפקוד מיני.משלבים צמחים מחזקים: Smilax,Turnera,Panax, Schizandra ,Astraalus ,Hydrocotyl ,eleuthrococeus ,Serenoa ,Usnea ואחרים-לפי הצורך.

אופן השימוש ומינון: שורש בשימוש פנימי,טינקטורה 1:3 25% אלכוהול,2-5 מ"ל TID, כחלק מפורמולה 20-25%.עלווה, בשימוש חיצוני: ext 1:1 20% בבסיס מתאים. סה"כ 3-6 גרם ליום

מרקחות

1.לטיפול בפצעים: טיגון עלי הצמח בשמן-זית,כ-5 דקות,לאחר מכן להניח את העלים על הפצעים.לחבוש בתחבושת בד

2. לטיפול בגידולים סרטניים: מטגנים 100 גרם עלים ב-1 כוס שמן זית,במשך כ-¼ שעה. אוספים את השמן ושומרים אותו בכלי זכוכית אטום.מורחים בשמן זה על גידולי עור,פצעים,שריטות,חבלות וחבורות.

3. לכאבי רגליים : לקטוש מעט עלים ולערבב עם שמן ומלח,להניח את התערובת על מקום הכאב ולקשור.חום התערובת מסלק את הכאב.

אזהרות: *מאחר והצמח רעיל,מומלץ להשתמש בו אך ורק בשימוש חיצוני.

             *אסור לשימוש בהריון.

  

חצב מצוי Urginea - Maritima

 שם ערבי : בצל אלפאר (מאכל רעיל לעכברים).  בארמית:חצובא   במוגרבי:"בצל החזיר"

משפחה : שושניים

בית –גידול :צמח רב-שנתי,נפוץ כמעט בכל אזורי הארץ.גדל בשולי שדות ובשדות בור.

תיאור הצמח :בעל בצל,העשוי גלדים עבים ובשרניים הערוכים אחד על השני. העלים מכילים גבישים מחטניים צורבים (ידוע שחיות השדה נמנעות מלאכול את העלים. הפרחים-לבנים. הפירות הם הלקטים בגודל של כ-1 ס"מ ובתוכם זרעים מכונפים הנפוצים ברוח.הבצל-רעיל.


¹קריספיל ניסים/"ילקוט הצמחים" עמ' 300

² שם,עמ' 304

  איזכור במקורות היהדות

החצב אינו מופיע בין צמחי התנ"ך,למרות שחוקרים העלו השערות שונות בהקשר ¹.במשנה: "מטלטלין את החצב מפני שהוא מאכל לצביים" (שבת קכח)² "...ובה קסם יהושוע אלשבטים" (בבא בתרא נו,עא)-עפ"י המסורת,תוחם יהושוע בצמח החצב את תחומי הנחלות.

מרכיבים פעילים: כ-25 גליקוזידים,קרדיאליים,קרדיו-אקטיביים.בריכוז של 0.15-2.0%, כשהחשובים בהם: Proscillaridin,Scillarina,בנוסף:טנינים,פלבנואידים ואנטי-ציאנידים, מוצילגים 4-11% ¹.

השפעה פיזיולוגית :אחד מהצמחים העתיקים ביותר בשימוש רפואי,מוזכר לראשונה בהקשר בפפירוס Ebers,שנכתב בשנת 1550 לפנה"ס. מחזק של הלב,היפוגליקמי,עוצר דימומים,מעורר הקאה,מכייח,דיורטי,נוגד שיעול.

שימושים שונים : מהיות ציצית השורשים חודרת עמוק לתוך האדמה,השתמשו אבותינו בחצב לתחום את שדותיהם,מנהג שקיים גם כיום בין ערביי ישראל. הם גם משתמשים בבצל הרעיל להכנת תכשירים נגד עכברים ונגד פשפשים בקירות. בכורדיסטאן הכינו מהבצל דבק,מאחר ומכיל כמות גדולה של גבישי אוקסלאט הסידן,גם כיום מכינים מזה "דבק שדה".

השפעות אפשריות

מערכות דומיננטיות:1.לב וכלי-דם. 2. מערכת עיכול (סוכרת). 3. מערכת נשימה.

v     לחיזוק הלב (משתן,מגביר הפרשת נוזלים במחלות לב)/בצקות

v     עצירת דימומים,בפרט דימום מהאף אצל ילדים.

v     לאנמיה

v     מרכיב בטיפול בסוכרת

v     לעודף ליחה ושיעול יבש/ברונכיטיס כרוני/ אסתמה

v     לטיפול באקזמה אצל ילדים (בעיקר ממקור פסיכוגני).

*לשימוש חיצוני: לטיפול בכאבי גב,דלקת מפרקים,בעיות וורידים.

 ¹כהן.י.//רן.ג./ "המדריך המקצועי לצמחי מרפא" עמ' 130.

 

 

 רוקחות טבעית

 

חלקי הצמח שבשימוש: פקעת (בצל)

שילובים מקובלים:עם Lobelia,Tussilago,Marrublium,glycyrrhiza,Ipecacuanha¹.

אופן השימוש ומינון: טינקטורה 1:10 ,60% אלכוהול, 0.3-2 מ"ל TID.

                            כחלק מפורמולה 10-15%.,אבקה לחליטה 60-200 מ"ג.

*תכשיר רפואי,בצורת אבקה,מכיל 0.2% Proscillarin.זמן מחצית החיים שלו 24 שעות².

מינון : 0.1-0.5 גרם ליום

אזהרות:

v     יש להיזהר מצמחים ותרופות הגורמים לאיבוד אשלגן

v     לא מומלץ שימוש ממושך או מוגזם.הגליקוזידים הקרדיאליים רעילים בריכוז גבוה מהמינון המומלץ. צמח בריכוז  גבוה,ככלל,גורם להקאה.

v     אסור לשימוש בהריון (עלול לגרום להפלה)

v     רצוי שלא לשימוש בהנקה.

 

כרפס ריחני /סלרי - Apium - Graveolens

 שם ערבי : כרפס        בארמית: כרפסא  בלטינית: "אפיום" (צמח דבש חשוב)

משפחה : סוככיים

בית –הגידול : גדל ברוב אזורי הארץ ליד מים מתוקים,זורמים,בביצות או במעיינות, כולל במעיינות  מתוקים ליד ים המלח.בתקופת המשנה והתלמוד מזרע בארץ-ישראל כירק תבלין,אך הוזנח וחזר לביצות ולגדות נחלים. במשנה בא לידי ביטוי היותו כצמח בר:" והכרפס שבנהרות... פטורין מן המעשרות" (שביעית ט',א).

תיאור הצמח :צמח חד שנתי,או רב שנתי,גובהו 30-100 ס"מ.השורש דמוי סלק. הגבעולים-מעוקלים,או זקופים,לרוב חלולים ומחורצים לאורכם,העלים-בשרניים,גזורים ומנוצים פעם אחת לאונות בעלות פטוטרת משוננת. הסוככים מורכבים ונישאים על עוקץ קצר.הגבעולים והעלים מדיפים ריח עז-דומה לריח הכרפס התרבותי.הפרחים-זעירים וכותרתם בצבע לבן-ירקרק³.ישנם שישה מינים,ביניהם כרפס הנהרות.


¹כהן.י.  רן.ג./ "המדריך המקצועי לצמחי מרפא" עמ' 130.

²פראן מינה/ "רפואת הצמחים" עמ' 32.

³ ניסים קריספיל/""ילקוט הצמחים" עמ' 508

 

איזכור במקורות היהדות

בתנ"ך נזכרת המלה כרפס רק פעם אחת,במגילת אסתר,אך אין הכוונה לצמח.הרמב"ם מציין את הכרפס כירק קל לעיכול:"המדקדקים:... וכרפס המים,וכרפס גני..."¹.לסובל מתפיחת מעיים מרוב גזים הוא ממליץ על ביצוע חוקן עם שמן שנתבשל בו...זרע כרפס (מהזרעים המגרשים רוח)². לזקנים הוא מייעץ לדאוג להורקת השתן,שלא באמצעות תרופות,אלא בכרפס (זרעים)³.לטענתו,מזג הכרפס חם ויבש4..עיקר פרסומו של הכרפס בהיותו הירק השני אחרי המרור בסדר פסח.האר"י (1534-1572) מצא שהמילה "כרפס" מרמזת במספרה (360) לדרגה ראשונה של הבינה בתהליך התעלותה,וכיוון שה"כרפס" רומז לצד הגבורה,טובלים אותו (ראשון) במי מלח,שהם צירוף של החסד והשפע (שסמלו המים) עם כוח הבירור והדין של החוכמה (אותה מסמל המלח)5

טעם מר-מתוק     אנרגיה : ניטרלית 6. (עפ"י הרמב"ם: חם ויבש)

מרכיבים פעילים:2-3% של שמן נדיף,פנולים,פלבנואידים,קומרינים.

פעילות פיזיולוגית: אנטי-ספטי בדרכי השתן,מסייע לניקוי Uric Acid,דיורטי (משתן), קרמינטיבי,אנטי-דלקתי,אנטי-ראומטי,מוריד לחץ דם. לשמן הנדיף פעילות אנטי פטרייתית.

השפעות אפשריות

מערכות דומיננטיות: 1. מערכת דרכי שתן וכליות.  2. מערכת עצבים.  3. עיכול

v     מניעת אציאת שתן- "הסמים המגירים את השתן הגרה חזקה,כולם מתחממים חימום חזק,כמו זרעי מין הכרפס".

v     פתיחת דרכי הניקוז של השתן

v     לפירור אבנים בכליות

v     להקלת כאבי שיניים ואוזניים

v     הגברת הפרשת חלב אצל אשה מניקה

v     לאפילפסיה-"כל הדברים אשר יעלו אל הראש בחומם וחדותם וימלאוה אדים, כמו...הכרפס...אני מסופק"7


¹ רמב"ם/פרקי משה,מאמר 20(49)

²שם,מאמר 9 (47)

³ שם,מאמר 17 (32),מאמר 21(65)

4 שם,מאמר 21 (70) (80) הנהגת הבריאות עמ'105

5 ניסים קריספיל/"ילקוט הצמחים" עמ' 510-511

6 פרלה,ד.בר,ש./ "הרפואה הסינית",עמ' 126

7 ניסים קריספיל/"צמחי הרמב"ם של ארץ ישראל" עמ'140

 

 v     לכאבי בטן ונפיחות מגאזים-"ואם יהיה שם נפח...אז תחקן (חוקן) אותו בשמן,שנתבשל בו רודא (פיגם),או בזרעים מגרשי הרוח...כמו זרעי כרפס", וכו'¹

v     לדלקות  פרקים ממקור ראומטי ומטבולי.

v     יתר לחץ דם

v     מומלץ,בפרט מהרמב"ם,למאכל של זקנים

*מלבד היותו צמח מאכל,יש לכרפס שימושים רפואיים רבים²

שימושים שונים : הכרפס משמש בעיקר כצמח תבלין,כי רק לסלט וכמרכיב עיקרי בבישולי שבת ומועד. יעיל נגד עקיצות זבובים וחרקים.להפגת ריחות רעים מהפה,להבהרת נמשים והסרתם.

רוקחות טבעית

חלקי הצמח שבשימוש: עלים,שורשים

שילובים מקובלים:Menyanthes,Guaiacum,Cimicifuga,Taraxacum,Zanthoxylum במחלות ראומטיות.

אופן השימוש ומינון: טינקטורה 1:3, 60% אלכוהול, 0.3-1.2 מ"ל TID,כחלק מפורמולה 25-30%.

אזהרות:

v     הגברת רגישות לאור השמש כתוצאה משימוש חיצוני

v     בהריון-מומלץ שלא לעשות שימוש בזרעים ובשמן הנדיף. אין מניעה לאכול גבעולים ועלים.

v     למרות שהכרפס (סלרי) ידוע כמוריד לחץ דם,מהיותו מכיל נתרן-על הלוקים ביתר לחץ דם להגביל צריכתו.

 

 מליסה רפואית

 שם ערבי : באדרנג'ויה ("ריחו כאתרוג")/עשבתא-נחל (עשב הדבורים),עפ"י הרמב"ם:"עשב אתרוגי" (ריחו כריח אתרוג)

משפחה :    שפתניים

בית –הגידול :גדל בר סמוך למקורות מים מתוקים ובצל חורשים שבארץ ישראל,בעמקים, בגולן ובעיקר בשפלה

 


¹ שם

² ניסים קריספיל/"ילקוט הצמחים" עמ' 513-521

 

תיאור הצמח :שיח רב שנתי,גובה כ-150 ס"מ,הגבעול בעל 4 צלעות,ארוך ומסועף,יוצא מתוך מערכת שורשים קצרה,מסועפת וצפופה.העלים נגדיים,דמויי ביצה (או לב),בצבע ירוק-צהוב,בצידם התחתון מכוסים בשערות.פרחים-קטנים,בצבע לבן-וורדרד.הצמח כולו מכוסה בבלוטות המכילות שמן אתרי כריח הלימון. קיימים ארבעה מינים של מליסה.

איזכור במקורות היהדות:המליסה אינה נזכרת במקורות היהדות,נאמר,קיימת טענה שהמליסה היא צמח הסמלק,המופיע כצמח בושם:"האי סמלק מברכין עלויה (עליה) :"בורא עצי בשמים"(ברכות מג',ע"ב). הרמב"ם מכנה את המליסה בשם "מלישא".

טעם מריר-חמוץ     אנרגיה : קריר/חם ויבש

מרכיבים פעילים:0.1-0.5% שמן נדיף (אתרי) המכיל חומרים רבים,בעיקר Nerol, Geraniol, Citronellal, Citral ואחרים,פלבנואידים,חומצה קפאית, חומצה רוזמרינית,טנינים,חומצות טריטרפניות,חומצה Pomolic, Ursolic  וחומרים נוספים.

השפעה פיזיולוגית : קרמינטיבי,אנטי בקטרייאלי,אנטי ויראלי, מרגיע,מגביר הזעה,נוגד דיכאון, מרחיק מרה שחורה,מסייע לשינה,משכך כאבים (בפרט כאבי בטן),אנטיספטי,אנטי-טירואיד ¹.

שימושים שונים : העלים הריחניים משמשים כתחליף ללימון,להכנת משקאות וכתוספת טעם ליינות.העלווה היבשה משמשת לבישום ארונות וחדרים.השמן האתרי המיוצר מהמליסה מקובל בתעשיית הבשמים,בשל ניחוחו.שימוש עיקרי-בייצור חומרי קוסמטיקה. בארה"ב מפיקים את "שמן הבאלם" ממליסה,שמן המשמש בתעשיית המשקאות.בהולנד משמרים צלופחים בשמן אתרי שהופק ממליסה². במליסה מתבלים סלטים,ומאכלים שונים. ערביי ישראל מגדלים את המליסה כצמח נוי.מהשמן האתרי-תכשיר נגד יתושים.

השפעות אפשריות

מערכות דומיננטיות: 1. מערכת העצבים.  2. מערכת העיכול.  3. מע' הורמונאלית (תירואיד)

v     להרגעה,חרדות,מחלות דיכאוניות,היסטריה-איזון המרה השחורה

v     נדודי שינה /למיקוד המחשבה

v     הרגעת עוויתות שרירים

v     שיכוך כאבים,בפרט כאבי בטן

v     הפרעות עיכול עם גזים

v     פעילות יתר של בלוטות התריס

v     הגברת הזעה כאמצעי להוריד חום

v     דחיית ההזדקנות/הגברת האון הגברי.ג'ון הסימסינהם,נפטר בגיל 116 שנה,נהג לשתות במשך 50 שנה תה מליסה ממותק בדבש בכל ארוחת בקר³.


¹כהן,י.  רן,ג/ "המדריך המקצועי לצמחי מרפא" עמ' 80.פארן.   מ.שטרני,א/ "צמחי מרפא ברפואה המודרנית" עמ' 141.

² ניסים קריספיל/"ילקוט הצמחים" עמ' 670

³ ניסים קריספיל/"ילקוט הצמחים" עמ' 672

 *בשימוש חיצוני:ריפוי פצעים ויראליים,עיכוב הרפלס מטיפוס 1 ו-2.

 

רוקחות טבעית

חלקי הצמח שבשימוש: עלים

שילובים מקובלים: ¹

למערכת העיכול- Chamaemuelum, Filipendulla

לבלוטת התריס-Leonurus, Lycopus

אופן השימוש ומינון: טינקטורה 1:4, 30% אלכוהול,1-5 מ"ל TID,כחלק מפורמולה 25-30%.

 

  

מרווה רפואית - Salvia- Officinalis

 שם ערבי : מרמיה / ג'עסס / קוסעין

משפחה :  שפתניים

בית –גידול : גדלה בד"כ ליד החורש הים תיכוני,או בתוכו (במקומות המדוללים שאליהם חודרות קרני השמש).גדלה גם בגינות נוי.כתבלין,בכל אזורי הארץ.

תיאור הצמח :בן שיח-רב שנתי,גובהו 50-100 ס"מ. הגבעולים –בתחילת גידולם מצולעים,רכים ולבידיים ובבגרות מעוצים,ענפים-ריחניים במיוחד. העלים-מוארכים ומעוגלים בקצותיהם,ערוכים בזוגות נגדיים על הגבעול.הזרעים-עגולים,בגודל 2-3 ס"מ. הפרחים-בצבע כחול-סגול.קיימים זנים שונים:מרווה משולשת,מרווה ריחנית,מרווה אדומה,מרווה רפואית. המרווה צמח חזק: יכול לחיות שנים רבות. זקוקה למעט מים ואין לה "דרישות" רבות,גיזום מפעם לפעם וזבל או דשן פעמיים בשנה. מעדיפה מקומות גידול שטופי שמש. עלולה להישמד במזג אויר קשה מאד,מאחר ורגישה לעודפי מים.

איזכור במקורות היהדות

במשנה היה "מותר לאכול את "יועזר" בשבת. מיהו יועזר?-פותנק ממין המרווה. לשם מה אוכלין אותו?-להתרפא מתולעי הכבד. עם מה אוכלין אותו? עם שבע תמרים לבנות... ואם לא היה בידו יועזר,או היה ואכל,רק לא הועיל-שיבלע שחליים לבנות מן הצמח..." (שבת קט,עב).לא ידוע על איזכור למרווה רפואית בתנ"ך,כן עסקו בה חכמי ישראל,זצ"ל,בפרט אלו שעסקו גם ברפואה עממית (בעיקר).

 


¹ כהן,י./רן,ג/ "המדריך המקצועי לצמחי מרפא" עמ' 80

 

טעם :מריר,חריף  

מרכיבים פעילים:1-2.5% שמן נדיף המכיל,בין היתר Salvin (אנטיביוטיקה צמחית ההורגת חיידקים ופטריות),Bornel,Cinoele,Camphor,Pienene,Sesqueterpenes,Phenolic, ,Salvene-Esters, Tujone  , Acid טנינים ורכיבים מרים נוספים.

 השפעה פיזיולוגית :אנטיספטי / אנטי דלקתי (נגד זיהומים ודלקות),בפרט דלקות חלל הפה והגרון,קרמינטיבי,מכווץ (אסטרינג'נט) מפחית הזעות,אסטרוגני,טוניק.

שימושים שונים : צמח מרפא ותבלין חשוב,עוד מלפני כ-300 שנה.בימי הביניים שימשה מרווה שרופה על גחלים לחיטוי הבית,בפרט שהיה שם מת ביוון ורומי-כסגולה לאריכות ימים¹.

השפעות אפשריות

מערכות דומיננטיות: 1. מערכת הנשימה.  2. מערכת החיסון.  3. מע' הורמונאלית.

v     למחלות דרכי נשימה עליונות: דלקת סימפונות (ברונכיטיס) "שיעול,דלקת גרון, הצטננויות.

v     כאבי בטן/ שלשולים דלקות בפה ובחניכיים

v     תשישות כללית,עייפות כרונית

v     חוסר קשב וריכוז/ בעיות זיכרון

v     טיפול בהזעת יתר ובגלי חום של גיל המעבר

v     כאבים כרוניים

רוקחות טבעית

זמן ליקוט: כל ימות השנה (עדיף מאי-אוגוסט)

חלקי הצמח שבשימוש: כל חלקיהצמח,בפרט עלים

שילובים מקובלים: חיצונית עםAeculus, פנימית- Chamaelirium,

אופן השימוש ומינון: טינקטורה 1:4, 25% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID.

Liq. Ext. 25% אלכוהול, 0.5-1 מ"ל TID,כחלק מפורמולה 20-25%.

*רצוי לא להרתיח צמחים שבמרכיביהם שמן אתרי,מאחר וזה פוגע בתכונות האנטי-ספטיות (נוגד התכווצות)

1. חליטה לטיפול בגלי חום והזעת יתר: שתיית תה קר מעלי מרווה רפואית (טריים או יבשים) ½  ספל,3 פעמים ביום או 2-3 כפיות של 10-20 מ"ל מידי יום.

 


¹אימרה מפורסמת מביה"ס המפורסם לרפואה בימי הביניים,בסלרנו שבאיטליה אומרת: מדוע זה ימות אדם אשר מרווה לו בגינתו?-והתשובה: "כי אפילו מרווה אינה יכולה למות"

2. חליטה לטיפול בשלב ראשוני של הצטננות או שפעת: שתיית 3-4 ספלי תה ממרווה רפואית (טרי  או יבש) ביום, רצוי להוסיף צפרני חתול

3. מרפא מסורתי לכאבים: לעיסת 3 עלי מרווה טריים,מידי יום.

אזהרות: - * אין להשתמש במרווה רפואית במהלך הריון  או בתקופת הנקה (מרווה מייבשת את החלב),כנ"ל כשיש גושים בחזה.

* שימוש במרווה לזמן ממושך עלול לגרום להשפעות שליליות של החומר טנין :פירכוסים, איבוד הכרה,הפחתת הפרשת חלב אצל נשים מניקות.

* "מרווה משולשת" חסרת השפעה הורמונאלית,אך בטוחה יותר לשימוש.

ברכות:

אכילת חלקי הצמח –"בורא פרי העץ"

שתיית תה – "שהכל נהיה בדברו"

הרחה – "בורא עשבי בשמים"

 

עוזרר קוצני (עוזרד) - Crataegus Spp

 שם ערבי : זערור       במשנה ובתלמוד: עוזרד (דמאי א,א)   בסורית: עוזררא

משפחה : וורדניים

בית –הגידול : נפוץ בחבל אגן הים התיכון,בחורשי ההר,בגבעות ובעמקים. בארץ גדל במדבר שומרון ויהודה ומגיע עד למורדות בקעת הירדן.

תיאור הצמח :שיח,או עץ נמוך בגובה 2-3 מטר,עץ חורש בעל כושר הישרדות מדהים. "נידמה כי זרעו ושורשו נכרתים מן האדמה, אך במהרה הוא מתחדש ועולה כמין שיח כדורי קוצני, ואם לא יתעללו בו שנית,הוא עשוי להגיע לקומת אדם, ואפילו להיות לעץ כשהיה"¹.הגזע המרכזי-מסתעף לענפים,מחודדים בקצוות.העלים-שעירים,מחודדים,מפורצים ובעלי אונות בראשם.הפרחים- בצבע לבן או וורוד.הפרי-ענבה מדומה,דמויות תפוח קטן.דומה מאד לרימון קטן.בהבשלה,הצבע צהוב-אדמדם, וטעמו-חמוץ מתוק.

איזכור במקורות היהדות

אינו נזכר במקרא לצד האלון,האלה,האורן והברוש.למרות זאת,אבותינו הכירו אותו מקרוב ואף מנו אותו עם בני משפחתו שפירותיהם נאכלים "עוקצי האגסון והעוזרדים מטמאין ומטמאין" (עוקצון א',ו). יש שראו בעלים "זרד" ו"זרדון",אפשרות לקישור לעוזרד (עוזרד): "לולבי זרדון והחרובין יש להם שביעית"(שבועות ז,ה),"המזרד זרדון לאכילה..." (שבת י"ח).


¹ www.geocities.com

 

הפרושים והעוזרדים אינם כלאיים זה בזה" (כלאיים א,ד). בכתביו הרפואיים של הרמב"ם מופיע העץ כזערור:"זערור זהו "שזיף החורף" או שיסקי חורף,הוא המעורר תיאבון. אומרים שזהו פרי עץ הדב"¹.העוזרר נמנה על "הקלין שבדמאי" (פירות פחותי ערך) שחכמים פטרו אותם אפילו מדין דמאי-תרומות מעשר ומעשר שני: "מאימתי הפירות חייבין במעשרות?-והעוזרדין משיקרחו  (מעשרות א',ג)².על הצורך בצמחים קוצניים,יש אזכור במקרא:"וקוץ ודרדר תצמיח לך... ואכלת את עשב השדה" (בראשית ג',י"ח).

טעם : מתוק-חמצמץ .  אנרגיה :קר ונטרלי³ ('קר ויבש עפ"י הרמב"ם).

מרכיבים פעילים: פלבנואידים:Hyperoside, Rutin, Flavonoglycosyls , Polycyan , Oligomeric, ספונינים וויטמין C 4.

השפעה פיזיולוגית :כבר מימי קדם ידעו הקדמונים סגולותיו הרפואיות של העוזרר,קרדיו טוניק קלאסי,קרדיו-פרוטקטיב.אנטי אוקסידנט,מאזן ומרגיע את הלב,מאזן לחץ דם (גבוה/נמוך), מרחיב קורונרי,קיימת הנחה בדבר יכולתו להמיס משקעים טרשתיים.

שימושים שונים :עצתו הקשה משמשת להכנת מכתשים לכתישת קפה ותבלינים.כחומר הסקה מעולה. שורשו- בתעשיית המסרקים.העלים משמשים בטורקיה כמרכיב חשוב בטבק המקומי. בכמה ארצות באירופה מכינים מפירותיו ליקר וברנדי. בגרמניה-בטקסי הלוויה.

השפעות אפשריות

מערכות דומיננטיות: 1. לב וכלי דם (מחזור הדם) 2. מערכת העצבים.  3. מע' העיכול

v     למצבים של יתר לחץ דם,המשולב עם חולשות שריר הלב.

v     אי ספיקת לב קלה/ תעוקת חזה/לחץ בחזה

v     טכיקרדיה/פלפיטציות/ אריתמיה

v     טרשת עורקים

v     מומלץ כתמיכה/מניעה חוזרת לאחר התקף לב

v     מומלץ לנשים הסובלות מגלי  חום לאחר כריתת רחם ו/או שחלות

רוקחות טבעית

זמן ליקוט: כל ימות השנה

חלקי הצמח שבשימוש: עלים ובעיקר פרחים

 


¹ רמב"ם/ "ביאור שמות הרפואה"

² ניסים קריספיל/"ילקוט הצמחים" עמ' 882-895

³מורסיאנו,י.לין,ח/ פיטותרפיה מודרנית ומסורתית עמ' 81

4כהן,י.   רן,ג/ "המדריך המקצועי לצמחי מרפא" עמ' 106

 שילובים מקובלים:עם Acorus, Anthemis , Zingiber ,בקולניק עם Cimicifuga, בראומטיד אתריטיס.

אופן השימוש ומינון: טינקטורה 1:3 ,45% אלכוהול,1-2 מ"ל TID,כחלק מפורמולה 25-30% ¹

תמצית יבשה:  5:1, 200-300 מ"ג TID. חליטה :5 גרם TID

אזהרות:

*עפ"י הרמב"ם: :ואולםהפירות הלחים,כל מה שיעשו האילנות,מזונם רע לאנשים בכלל,אבל קצתם יותר רע מקצתם. מהם שמזונם רע, כמו החרוב,הלימונים והעוזרדין...אלא,שמועילים הם לחוליים מיוחדים"².

* הנוטלים תרופות לטיפול ביתר לחץ דם ו/או החולים במחלות לב,עליהם להתייעץ קודם נטילת הצמח עם הרופא מאחר ועליהם להיות תחת השגחה רפואית.

 

 ערבה לבנה - Salix Alba

 שם ערבי : צפצאף / רושרוש / עירב   בארמית: ערבתא

שם משפחה : ערבתיים

בית –הגידול :עץ הערבה צומח בר בגדות נחלים, נהרות ואגמים,בעיקר בצפון הארץ. מכאן השם "ערבי נחל",מגדלים עצי ערבה לבנה גם בגינות נוי.

תיאור הצמח :עץ נשיר,גדול וגבוה,3-10 מטר,מה שמאפשר להקנות צל ליושבים תחתיו,כנאמר: "... ויסובוהו ערבי נחל" (איוב מ,כב). "וצמחו ... כערבים על יבלי-מים" (ישעיה מד',ד)-כערבי נחל השתולים על פלגי מים הצומחים וגדלים מהר. הגזע – מסועף וקליפתו מלאה צלקות, העלים-מכוסים,בשערות משי בהירות ודקות.הפרחים-בצבע צהוב-לבנבן,המושך אליהם חרקים רבים למצוץ צוף. הפרי-הלקט בעל זרעים מרובים.קיים סוג נוסף,  Salix-Acmophylla –ערבה מחודדת,הגדל ליד מים זורמים בחלקי הארץ השונים. לערבה אין טעם ואין ריח.

איזכור במקורות היהדות

בחג הסוכות נצטוו בני ישראל "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" (ויקרא כ"ג,מ), עפ"י חז"ל,השם ערבה בא מלשון ערבות (רקיעים), רמז להקב"ה שעיקר שכינתו היא ברקיע הנקרא ערבות-ומלשון ערבות-כל ישראל ערבים זה לזה. בית גידולה של הערבה במקום שפל ונמוך,רמז להכנעה ולשפלות.

הרואה ערבה בחלום-תערב לפני ה' תפילתו.

 


¹ המלצה ל 30-100% כחלק מפורמולה אצל מורסיאנו,י/ לין,ח/ "פיטותרפיה מודרנית ומסורתית,עמ' 81

² רמב"ם / "פרקי משה ברפואה"

 מין האברים שבגוף האדם-הערבה דומה לשפתיים, שבהם יגמור האדם כל מעשהו בדיבור לרמוז שישים רסן בפיו¹.

"ערבה חבוטה"-כינוי למישהו מדולדל,מדוכדך ומפוזר.במשנה יש אזכור לערבה ואף יש ציון לסימנים מורפולוגיים שלה,מצויין כי "ערבה גזולה ויבשה,פסולה..." (סוכה פג,מג') "... אי זהו ערבה כשירה קנה שלה אדום ועלה ארוך,אי-זהו ערבה פסולה,קנה שלה לבן ועלה שלה עגול (סוכה ב,ה"ז). אי לכך: ה"ערבה הלבנה"-היא הפסולה,אלא, שנמצאה ערבה שקיימים בה שלוש צורות עלים (3 קריטריונים)המוכיחים על כשירותה,גדלה על נהר פרת, שאבותינו התייחסו אליה כאל ערבה לכל דבר ומכך התירו לקחתה למצוות,ארבעת המינים.

מרכיבים פעילים: קליפת הערבה ושורשיה מכילים סליצין 2.5-11%,שהוא גלוקוזיד ההופך בגוף לחומצה סאליצילית,הידועה כחומר מחטא פעיל. בנוסף:פיקטין,טנינים,פלבנואידים,וחומרים נוספים.הערבה היתה האחרונה ב"סדר היוחסין" של ארבעת המינים. "לא טעם לה,לא ריח" והיתה גם הראשונה לכמילה. שלושת "חבריה": האתרוג,הלולב וההדס,נשארים טריים ורעננים כל ימות החג ואילו עליה של הערבה מתכופפים בענוותנות רבה עם כניסתה לסוכה ביום הראשון של החג².

השפעה פיזיולוגית :אסטרינג'נט (מכווץ),אנטי ראומטי,אנטי ספטי,משכך כאבים,מוריד חום³

טעם מריר  אנרגיה : חם ויבש.

שימושים שונים : הערבה זכתה להימנות עם ארבעת המינים אשר היהודי מצווה לברך עליהם בחג הסוכות: " ולקחתם לכם ביום הראשון... וערבי נחל" (ויקרא כג'.מ),בנוסף הענפים שימשו לקליעת סלי נצרים,בהם הביאו העניים ביכורים (בכורים ג',ח). ניתן לעשות שימוש גם לבניית רהיטים,סירות ובתים. עץ הערבה גדל ליד מים ומכך הוא גמיש. לערבה החבוטה (שחבטו בה על הרצפה בהושענה-רבה) סגולה לשמירה בדרכים ועל הבית.

* הערבה הלבנה משמשת מרכיב בתרופה "אספירין".

השפעות אפשריות

מערכות דומיננטיות: 1. מע' השלד.  2. מערכת החיסון.  3. מערכת שתן וכליות.  4. מע' עצבים

 ¹ ניסים קריספיל/"ילקוט הצמחים" עמ' 973

² ניסים קריספיל/"ילקוט הצמחים" עמ' 974

³כהן,י./רן,ג/ "המדריך המקצועי לצמחי מרפא" עמ'    104

  

v     לטיפול בראומוטיד–ארתריטיס (ראומטיזם של שרירים ומפרקים המלווה בדלקת ובכאב)

v     למחלת גאוט (שגדון)

v     להורדת חום/ התקררות/ שפעת

v     ריפוי מחלות הנגרמות מלחות גבוהה :כאבי פרקים

v     הרגעה כללית (חרדות,מתח)

v     דלקות שקדים וחניכיים

v     אצירת שתן ואבנים בכליות

v     לפריחות וכוויות על העור, חבורות ופצעים

v     לחות = ליחות = רעלים.פעולת הכיווץ מוציאה את הרעלים החוצה.

רוקחות טבעית

חלקי הצמח שבשימוש: קליפות הגזע, עלים

שילובים מקובלים: עם Guaiacum,Apium,Cimicifuga לטיפול בראומטיד- ארתריטיס(RA)

אופן השימוש ומינון: טינקטורה 1:3 , 25% אלכוהול, 4-8 מ"ל TID.

Ext. 1:1 , 25% אלכוהול, 5 מ"ל TID. כחלק מפורמולה 25-30%.

  1. 1.      חליטת ערבה:מבשלים 50 גר' קליפה של  עץ  הערבה בליטר מים,במשך חצי שעה,מסננים ומקררים,שותים 1 כוס ביום.

יעיל לטיפול:

v     לשיכוך כאבים בכל חלקי הגוף

v     לחסימות בדרכי השתן ואבנים בכליות

v     לדלקות שקדים וחניכיים

v     להורדת חום

  1. 2.      אמבטיית ערבה: מבשלים 1 ק"ג של עלים,שורשים וקליפות של ערבה לבנה ב-3 ליטר מים,במשך שעה,מסננים את המרתח ושופכים אותו לתוך אמבט מלא במים חמים. שוהים באמבט כחצי שעה.

     יעיל לטיפול:

v     הרגעה

v     פריחות וכוויות בעור

v     חבורות ופצעים בכל חלקי הגוף

 

 3.     רטייה: טובלים מגבת במרתח הקודם,מניחים על המצח ומהדקים אל הראש באמצעות סדין בד קטן.

יעיל לטיפול :

v     מיגרנה וכאבי ראש.

אזהרות : אנשים האלרגים לאספירין ולשאר סליציטים,עליהם להימנע מנטילת קליפה של ערבה.

 

פיגם מצוי Ruta Chalepensis

 שם ערבי : פיר'אן/ פיג'ן (מרחיק שדים ורוחות) /סד'אב   בתימן: שד-בו (שדאב)

משפחה : פגמיים

בית –גידול :גדל בחורש פתוח,בעיקר בצפון הארץ.נפוץ במיוחד בכרמל המרכזי והצפוני. גדל בעבר כצמח בר,אך גידלוהו כצמח תבלין בגינת החצר ונחשב כירק מאכל,מכך "פטור מן המעשרות" (שביעית פט' מא).

תיאור הצמח :שיח ירוק עד,שגובהו 50-100 ס"מ,נפוץ כצמח נוי,כל חלקי הצמח מכילים שמן אתרי חריף. הגבעולים-עגולים ומסתעפים. העלים מנוצים וגזורים (דומים לכף יד-"חמסה"). הפרחים-צהובים,זעירים,ערוכים  בתפרחות דמויות סוכך.הפרי-דמוי לקט.  בגלל ריחו הרב,נמשכות לפיגם דבורים.

איזכור במקורות היהדות

במשנה: אמר רב ספרא: "העינב שליח של מלאך המוות הוא,מה רפואתו?-פיגם בדבש וכרפס בטוליופ"-יין חזק מאד" (עבודה זרה עז',כח) מרקחת לריפוי אבעבועות¹.

הרמב"ם מכנה את הפיגם בשם סד'אב:"יש הרבה מינים,למשל :מין מדברי,הררי וגני (בוסתנאי). הגני הוא מה שהספרדים קוראים רוטה,המדברי הוא אל פיג'ן וטאפיסיא"².ע"פ הרמב"ם הפיגם הוא בתערובת עם מזונות "אשר יש בהם כח רפואי יותר משובח מן הרפואות שיש בהם כח מזוני" (רמב"ם פרקים,כ"א1.).לדברי הרמב"ם:תועלת התערובת המזונית רפואית בכך שפועלים נגד תופעות לוואי ונזקי הסם (הצמח,התרופה).זרעי רודא הם אחד הרכיבים ברפואות המורכבות לריפוי טחורים (רמב"ם-טחורים)

 


¹ הרב משה כהן שאולי/ "מרפא הבושם" ,עמ' 203

² ניסים קריספיל/"ילקוט הצמחים" עמ' 1038

  

טעם : מריר  אנרגיה : חם ויבש.

מרכיבים פעילים: שמן נדיף 0.1%,המכיל 2-Heptanol, 2-Nonanol,2-Limonen,     

2-Undecoanone,פלבנואידים,כ-30 מזוהים,ביניהם פרגמון,רותין,רותוזיד,רותמין*,קוורסיטין. אלקולואידים,קווינולים,מזוהים כ-,30 ביניהם פרגרון,פורנוקומרינים (גורמים לגירוי עור בחשיפה לשמש)¹.

השפעה פיזיולוגית :אנטי דלקתי,ספסמוליטי(מכווץ) כלי דם וורידים,ממריץ מחזור חודשי,מזרז לידה.

שימושים שונים :להגנה מעין-רעה,בפרט ליולדות. להרחקת שדים ורוחות. בתימן-שימש בהבדלה לברכת בשמים,גם הוכנס לקמע שתלו על הצוואר. כתבלין לכבישת זיתים-אצל ערביי ארץ-ישראל,להרחקת נחשים וחרקים שונים (פיגם שרוף).

השפעות אפשריות

מערכות דומיננטיות: 1. מערכת  כלי דם.  2. מערכת העצבים

v     לזירוז מחזור חודשי שמתעכב

v     להפסקת מחזור חודשי (אמנוריאה)

v     לבעיות לב וכלי דם:טחורים,וורידים מורחבים,שבירת דפנות נימים,בצקות

v     לכאבי שרירים ומפרקים (פיברומיאלגיה)

v     כאבי ראש

v     אפילפסיה

v     לעצירות של תינוקות (חותכים קנה,מושכים בשמן ומכניסים לפי הטבעת).

v     דלקות עיניים וחניכיים

v     לניקוז הכבד (פתיחת חסימות):ברמה הפיזיולוגית-רעלים, ברמה הרוחנית-קליפה

רוקחות טבעית

זמן הליקוט: "בתוך חודש תמוז,בחזקת חום הקיץ" (אסף הרופא)².

שילובים מקובלים: בשימוש פנימי עם Chamaelirium

                          בשימוש חיצוני   עם Aesculus

 

*לרותמין-פעילות של הקטנת בצקת,הקטנת שבירות דפנות נימים,כיווץ כלי-דם וורידים,מזרז לידה

¹ כהן,י.  רן,ג/ "המדריך המקצועי לצמחי מרפא" עמ'    102

² ניסים קריספיל/"ילקוט הצמחים" עמ' 1035-1036

 

אופן השימוש ומינון: טינקטורה 1:4, 25% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID,

 Ext. Liq. 1:1  ,25% אלכוהול, 0.5-1 מ"ל TID,כחלק מפורמולה 20-25%.

מתכון (מאסף הרופא): משחה לאבעבועות רוח,מפיגם ויין.

v     כעקרון,עדיף לא להשתמש בצמח לשימוש פנימי

v     אסור לשימוש בהריון (מכווץ רחם)

v     אסור לשימוש בבעיות קארדיאליות (לבביות),בפרט בהפרעות קצב.

v     לא רצוי להחשף לשמש בעת שימוש בפיגם-יגרום לבעיות עור.

הברכה בשתיית חליטה או מרתח :" שהכל נהיה בדברו".

 

 

רוזמרין רפואי - Rosmarinus - Officinalis

 שם ערבי : אי כליל  אל-ג'בל

משפחה :  שפתניים

בית–הגידול :נפוץ על גבעות גירניות בחופי הים התיכון,בארץ גדל כצמח נוי בגינות ובגנים,משמש בעיקר כגדר חיה.

תיאור הצמח : הגבעולים-רכים בתחילת גידולם ומתעצמים בשנתם השנייה. העלים-מחטניים,דמויי סרגל,הפרחים תכלת בהיר¹.

 

טעם מר,חריף         אנרגיה :חמימה

מרכיבים פעילים: שמן אתרי 1-2.5% ,המכיל: Cinole,Champene,Borneol,Linalool,

Champhor'Limonene,חומצות שומן,חומצות רוזמריניות וחומצות פנוליות אחרות.טנינים- Catechin ואחרים.דיטרפנים וחומרים נוספים.

השפעה פיזיולוגית :מכווץ (אסטרינג'נט),טוניק,משלשל עדין,ממריץ,מגביר הזעה,אנטי ספטי (שמן אתרי),משכך כאבים (הודות לבורנאול וקמפורולפלבנואידים,המעכבים ייצור פרוסטגלנדינים).ה-Diosmin,אחד מהפלבנואידים,מקטין חדירות של נימי דם ומפחית שבירותן. מגביר זרימת דם בוורידים.


¹ קריספין,י. / "המדריך השלם לצמחי מרפא בארץ ובעולם" עמ' 220. אצל מינה פארן ואנה טשרני,צבע הפרחים וורוד (שם,עמ' 133).

 

שימושים שונים : בעבר שימש כקמע נגד עין-הרע וכישוף.כיום משמש לתבלון מאכלים. משתמשים בשמן האתרי של הרוזמרין בתעשיית מוצרי היגיינה,משחות שיניים,בושם וקוסמטיקה תכשיר נגד כינים,משמש כאנטי-אוקסידנט טבעי בתעשיית המזון.

השפעות אפשריות

מערכות דומיננטיות: 1. לב וכלי דם (מחזור הדם)  2. מע' חיסון.  3. מע' עצבים.

v     לטיפול בכאבי ראש,בפרט אלו הנגרמים מלחץ דם נמוך/למיגרנה.

v     למצבים כרוניים של חולשת מחזור הדם (Cardiovascular weakness)

v     שבירת נימי דם/ לאי ספיקת ורידים

v     הצטננות / תשישות כללית

v     בעיות עיכול הקשורות להפרעות רגשיות

v     מחלות שגרוניות

*שמן אתרי של רוזמרין-דוחה כינים

רוקחות טבעית

חלקי הצמח שבשימוש: עלים

שילובים מקובלים: עם Avena,Verbena,Ginko,Valeriana,Cola ¹

אופן השימוש ומינון: טינקטורה 1:3, 45% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID, כחלק מפורמולה 20-25%

מרקחות

  1. 1.      לטיפול במחלת לב-יהודי תימן משתמשים בתערובת רוזמרין,בבונג ומרווה
  2. 2.      לטיפול בנפיחויות בגוף-לתערובת קודמת מוסיפים שעורה
  3. 3.      תכשיר לחיזוק השיער ומניעת נשירה-להכין תערובת של רוזמרין,קורנית וסרפד (צמח יבש)-בכמויות שוות. להרתיח 1 כף מהתערובת ב-½1 כוסות מים,במשך 10 דקות. לכסות את הכלי ולהשהות 20 דקות נוספות ולסנן. לאחר החפיפה,לעסות את הראש עם המירתח.אין צורך לשתוף הראש פעם נוספת².

ברכות: שתיית תה רוזמרין:"שהכל נהיה בדברו"

           הרחת רוזמרין:" בורא עצי בשמים"

 


¹ כהן,י.   רן,ג/ "המדריך המקצועי לצמחי מרפא" עמ'    102

² פארן,מ. טשרני,א/ "צמחי מרפא ברפואה המודרנית" עמ' 136

 

 

שום גבוה  Alium-Ampeloprasum

 שם ערבי : ת'ום     בארמית: תומא       שם כללי במשנה : חסית/חסות ¹

משפחה : שושניים

בית–הגידול :שום בר נפוץ ביותר בשדות,כמעט בכל אזורי הארץ.שום תרבותי גדל בגינות לנוי.

תיאור הצמח : העלים-רחבים,ערוכים בשתי שורות נגדיות,ברביע התחתון של עמוד הפריחה. הפרחים-וורדרד,ארגמן או ירקרק,נישאים על עוקצים בתפרחת דמוית סוכך. הפרי (הלקט)-נפתח בשלושה מקומות. כל חלקי הצמח מדיפים ריח שום חריף².

בארץ גדלים כ-35 מינים,ביניהם: שום גבוה,שום האבקנים,שום מזרחי,שום ארץ ישראלי,שום הגינה-Alium-Sativum,צמח תרבותי בעל בצל המורכב מבצלצלים.כל המינים מדיפים ריח חריף במיוחד.

איזכור במקורות היהדות

במשנה (כלאיים,מג).בתקופות שונות שימש מאכל אצל יהודים שכינו עצמם "אוכלי שום"³. עזרא הסופר תיקן,שיש לאכול שום בלילי שבתות,משום שרשום "מכניס אהבה ומוציא תאווה" (ירושלמי,מגילה פד',סוף ה"א),בתלמוד : "מכניס אהבה ומוציא את הקנאה" (בבא קמא פה,א). עפ"י חז"ל :"השום משביע פנים ומרבה הזרע והורג כינה שבבני המעיים" (מסכת בבא קמא פב',א) : "השום והלוף והבצלים...יש להם שיכחה" (פאה ו,י).

והיו כאלה שבחלו בשום : "הנודר מישראל אסור אף בגרים...מאוכלי  השום ר' יהודה אוסר אף בכהנים" (תוספתא, נדרים ב'). "בעו מיניה מרב חסדא. מי שאכל ושתה ולא ברך,מהו שיחזור ויברך ? אמר להו מי שאכל שום וריחו נודף,יחזור ויאכל שום אחר כדי שיהא ריחו נידף" (ברכות נא,עא')מסקנה: האוכל שום אחר שום-אין נודף ריח רע ממנו...

בתנ"ך : "זכרנו את הקישואים,האבטיחים,החציר,הבצלים ואת השומים" (במדבר יא',ה). הרמב"ם ממליץ להימנע מאכילת שום ללא חימום הגוף קודם:" ואני כבר הדגשתי מענין השום,כי כשיגיע (התנועע) הגוף והוא קר-השום יסתום נקביו, וכשיגיע הגוף והוא חם,יתיך מהם"4.שום אינו בריא לכולם,בפרט לחולי אפילפסיה מאחר ומזג (טבע)השום חם והאדים עולים וממלאים את הראש5.


¹  ניסים קריספיל/"ילקוט הצמחים" עמ' 1452

² שם, עמ' 1148-1463

³ הרב משה כהן שאולי/ "מרפא הבושם" ,עמ' 238

4 רמב"ם/"פרקי משה" מאמר 21(92).בתוך מונטר זיסמן/"הנהגת הבריאות להרמב"ם,חלק ב' עמ'66

5 שם  מאמר 25(23).

טעם : חריף  אנרגיה :חם

מרכיבים פעילים עיקריים:שמן נדיף המכיל תרכובות גופרית שהחשובות ביניהן: Alltin, Allicin ו-Asoene,ויטמינים מסוג A,B,C,E סלניום,פלבנואידים,תכולת חלבון גבוהה (בשום יבש כ-20% מהמשקל)*. וחומרים אחרים ¹.

השפעה פיזיולוגית : אנטימיקרוביאלי חשוב ביותר²,אנטי ספטי,אנטיביוטי, אנטי פטרייתי, מכייח, מוריד רמות לחץ דם,סוכר וכולסטרול.היפוגליקמי,אנטי סרטני³.

שימושים שונים : סגולה נגד עין רעה וכישוף. לתרופות כחומר פעיל4 .ירק תיבול,ממין הבצלים:"ואת הבצלים ואת השומים"(במדבר יא',ה).

השפעות אפשריות

מערכות דומיננטיות: 1. מערכת החיסון. 2. מערכת העיכול. 3. מערכת הנשימה

v     לזיהומים ודלקות

v     להורדת לחץ דם גבוה,כולסטרול ושומנים בדם

v     בעיות שונות בכלי הדם:מניעת הזדקנותם ולזירוז מחזור הדם.

v     נגד מחלות מדבקות,בפרט שחפת

v     לתולעים במעיים

v     להרזייה:"רוב הבשר והשומן (השמנת יתר),מזיק את הגוף... ולכן בעלי בשר ושומן... מאכלם במה שיש,כמו הבצל והשומים8.

עפ"י הרמב"ם: "השום הוא מן הרפואות המתיכות,הדוחות יותר מכל דבר שיתיכם.אינו מצמיא ומתיך הנפח יותר מכל המאכלים,ולכן יקרא "תריאק הכפרים"8

הגבלות באכילת שום ע"פ הרמב"ם:"אין להרבות באכילת השומים בימות הגשמים,ובימות החמה-לא יאכל מהן כלל"6 .אכילת שום מופרזת משפיעה לרעה על הראייה"7

רוקחות טבעית

חלקי הצמח שבשימוש: שיני שום,עלים

זמן הליקוט: עם הבשלת הזרעים והפיכת צבעם לשחור

 

 


 ¹ ד"ר כהן,י./רן,ג/ "המדריך המקצועי לצמחי מרפא" עמ'    5

² פארן,מ. טשרני,א/ "צמחי מרפא ברפואה המודרנית" עמ' 92

³נספח: מחקר ישראלי גילה את סודות ריפוי השום 238

4 "מרפא הבושם"

5   ניסים קריספיל/"ילקוט הצמחים" עמ' 1460

6  שם 

7  שם  עמ' 1461+ שם עמ' 1450

8 רמב"ם/"פרקי משה" מאמר 9 (101)

 

דרך גידולו ואחסונו: העניים נהגו לצאת וללקט מיני שום שגדלו בר:"השום והבצלים"...של העניים הם" (פאה ו,ב).אבותינו נהגו לקנב(למיין,לסווג) את עלי השום ולאכול אותם עוד לפני שהבשילו שיניו: "המוציא... עלי שום ועלי בצלים לחים" (שבת ז,ד)."שרשי השום והבצלים והקפלוטות בזמן שהיו לחין" (עוקצים א,ב). השורשים הוצאו לחים מהאדמה,נאגדו באגודות ויובשו לזמן ממושך על גגות הבתים.

שילובים מקובלים: עם Baptisa,Echinacea-בזיהומים ובשפעת,כתוספת לטיפול בלחץ דם.

אופן השימוש ומינון: טינקטורה 1:1 ,25% אלכוהול,1-2 מ"ל TID. כחלק מפורמולה 20-25%.

אזהרות

v     לילדים-לתת רק בכמויות קטנות

v     לא ליטול תוספת שום קבועה יחד עם תרופות נוגדות קרישה או לפני ניתוח (סכנת דימומים).

v     להימנע במקרים של כיב קיבה (אולקוס)

v     להימנע ממגע עם העור,מפני צריבה

v     עפ"י הרמב"ם,שום לא בריא לחולי אפילפסיה (מחלת הנפילה)

v     אין להגזים באכילת שום,גם לדעת הרמב"ם,בפרט במקרים של פצעים על הלשון או הפרעות בעיניים.עפ"י הרפואה הסינית,אכילה רבה של שום עלולה לגרום לסרטן משום שהשום משפיע לרעה על הבטן והכבד,(בכמויות גדולות).

v     להימנע בשימוש בשום במקרים של מחלות עיניים וכאב גרון .(הנרי לו/"ריפוי סיני באמצעות תזונה" עמ' 69).

הברכות על השום

על שום טרי : "שהכל נהיה בדברו"

על שום מטוגן:" בורא פרי האדמה"

 

שיח אברהם מצוי - Vitex Agnus-Castus

 שם ערבי : ע'אר

משפחה :    וורבניים

בית –הגידול :גדל בעיקר בגדות נחלי אכזב ובאפיקיהם.

תיאור הצמח :שיח רב שנתי,גובהו 1-2 מטר.הענפים גמישים וחזקים,העלים מאוצבעים רעננים, רכים ולבידיים בצדם התחתון. הפרחים- נשאים על הענפים וצבעם סגול-בהיר או סגלגל.הפרי –בית גלעין יבש,כדורי וריחני.

 

טעם : מריר,פיקנטי  אנרגיה : ניטראלי

רכיבים פעילים: שמן נדיף,אלקלואידים,פלבנואידים (כולל Castine-חומר מר) וגליקוזידים אירידואידים. ממחקרים אחרונים נמצא,שנקודת פעולתו של Vitex הינה :

Diencephalo  Hypophyseal   System, הגורם להגברת ייצור והפרשה של ההורמון Luteinizing ועיכוב שחרור FSH ,פעולה המובילה לשיכוך הפרעות במחזור החודשי הנובעות מ-Corpus Luteum Insufficiency ¹

השפעה פיזיולוגית :

גלקטגוג, אמנגוג ומאזן הורמונלי,אנטי ספסמודי, קרמינטיבי, אנטי דכאוני, מגביר ליבידו נשי ומוריד ליבידו גברי². פרוגסטרוני,מעלה LH ומפחית FSH,מוריד רמת פרולקטין, גלקטוגג (מרבה חלב אצל מיניקות).

לפירות השפעה של וויסות בלוטת יותרת המוח,עם נטייה לעודד הפקה של הורמוני הפרוגסטרון והפרולקטין³.

 


¹ ד"ר כהן,י./רן,ג/ "המדריך המקצועי לצמחי מרפא" עמ'    138

²מרסיאנו,י./ לין,ח/ פיטותרפיה מודרנית ומסורתית עמ' 47

³נון שאו/ "צמחי מרפא-מדריך מאוייר. עמ' 104-105

 

 השפעות אפשריות

מערכות דומיננטיות: 1. מערכת הורמונאלית נשית. 2. מע' עצבים

v     לבעיות מחזור :אמנוריאה (אל וסת), מחזור לא סדיר, אוליגומנוריאה (מרווחים בין ווסתים ארוכים ו/או קצרים)-פולימנוריאה,PMS,מנופאוזה,ציסטות בשחלה ופיברואידים ברחם,בעיות פריון ובעיות שמקורן בעודף פרולקטין,שחלות פוליציסטיות (ראה אזהרות).

v     להגברת ייצור החלב

v     שייעור יתר/ חיזוק שורשי שער

v     אקנה אצל נשים וגברים

v     צבירת נוזלים אצל נשים בתקופת המחזור

v     לויסות דחף מיני מוגבר אצל גברים בגלל רמות גבוהות של טסטוסטרון¹

רוקחות טבעית

זמן ליקוט: כל ימות השנה

חלקי הצמח שבשימוש:פרי

שילובים מקובלים: angelica-Sinensis,Viburm-Prun,Cimicfuga Chamaelirium

אופו השימוש ומינון: טינקטורה 1:3, 45% אלכוהול, 1-2 מ"ל TID,כחלק מפורמולה 20-25%.

מרקחת

להקלת תסמיני "תקופת המעבר": לשלב עם מרווה,זנב הארי ופרע. לשתות מהתמצית המשולבת 2-3 ספלים ביום,או 3 כפיות (15 מ"ל) מן התמיסה המשולבת"²

אזהרות

v     במצבים של שחלות פוליציסטיות (LH גבוה ו-FSH נמוך) עדיף להימנע משימוש בצמח מאחר ועדיין לא ברורה חד משמעית יעילותו המאזנת

v     אסור לשימוש בשילוב עם גלולות או תחליפי הורמונים,כולל נטילת פרוגסטרון-ההשפעה תהיה חסרת משמעות

v     הצמח גורם לירידה בחשק המיני אצל גברים

v     עשוי לגרום החמרת כאבי מחזור,שאינם קשורים לתסמונת קדם ווסתית ו/או לכאבי מחזור עקב גודש.

 


¹ נון שאו/ "צמחי מרפא-מדריך מאוייר. עמ' 104-105

² שם

 

תורמוס ההרים -. Lupinus Pilosus Murr

 שם ערבי :תורמוס /אל בסילה   בחז"ל : "פלסוס" (תוספתא פ"א,ב)

משפחה : פרפרניים

בית –הגידול : גדל בשדות בור באזורי ההר והגבעות,לעיתים ניתן למצוא את הצמח ליד תילים עתיקים ויישובים נטושים. בעבר גידלוהו בגינות הירק ונאכל כ"חטיף"¹

תיאור הצמח :צמח חד-שנתי, גובהו 50-80 ס"מ,הגבעולים-זקופים ומרובים. העלים- מאוצבעים,בני 8-12 עלעלים.הפרחים בצבע כחול עז,ערוכים באשכולות ארוכים. הפרי-תרמיל פחוס בעל זרעים גדולים  במיוחד, מכילים רעלים וניתן לבטלם רק ע"י השרייה או הרתחה ממושכת. "תורמסא שולקין אותו שבע פעמים בקצרה...ואוכלין אותו בקנוח סעודה" (ביצה כ"ה). בארץ גדלים שמונה מינים של תורמוס,בר ותרבותי,שניים משמשים כגידולי שדה. התורמוס התרבותי מצוי בארץ כ"פליט תרבות" באדמות חול,בשפלת החוף ובנגב המערבי. שורשי התורמוס עצמם מתוקים.

איזכור במקורות היהדות

התורמוס אינו נזכר במקרא,אך מופיע רבות בספרות המשנה והתלמוד. שם מסווגים את הAlbus(תרבותי) ה-Luteus (תורמוס צהוב,כיום נחשב לנדיר). התורמוס מוזכר הרבה באגדות חז"ל².

טעם : מר   

"תורמוסין ששלקו בטלה מרתן" (ירושלמי,פסחים פב',כט,ע"ג)

מרכיבים פעילים: אלקלואידים מרים ורעילים,בעיקר Lupinineו- Sparteine ³.פקעיות השורשים מכילות כמויות גדולות של חיידקי Rhizobuim (מקבעים חנקן אטמוספרי).

השפעה פיזיולוגית :מזרז התכווצויות הרחם, מדכא רעילות המורפיום אצל תינוקות, מעורר מערכת העצבים במקרים של טשטוש,יעיל במקרים של קשיים נשימתיים ודיכוי נשימה. האלקלואיד ספרטאון הוצג רשמית לראשונה ב1949כמסדיר פעולת הלב במקרים של

Cardiac-Arrhythmia4

 


¹ "מרפא הבושם" עמ' 259

² ניסים קריספיל/"ילקוט הצמחים" עמ' 1636

³ שם עמ' 1632

4  שם עמ' 1637   

 שימושים שונים :

נאכל בסעודת הבראה לאבלים,שימש כמאכל לעניים "ותורמוס היבש מפני שהוא מאכל לעניים" (שבת,פי"ח,מא). גודל בארץ למספוא או כזבל ירוק.אבותינו השתמשו בו לבקיעת אדמה והכנתה לנטיעה מאוחרת,בשל שורשיו העמוקים,למרות שהיתה בעיה של איסור כלאיים ( תוספתא, כלאיים פ"א,הי"ג). נהגו לשים זרעי תורמוס ב"מים גלויים" משום שעלולים להתפתח בהם עלוקות (ירושלמי,ברכות פ"א,הא').

השפעות אפשריות

מערכות דומיננטיות: 1. מערכת מטבולית / הורמונאלית  2. מערכת עיכול

v     לטיפול בסוכרת:המים ששלקו בהם תורמוס,משליקה שלישית ורביעית יעילים לחולי סוכרת¹

v     לסילוק תולעים מהמעיים: 1. מקמח שנטחן מגרעיני תורמוס²

                                         2. לבשל חופן זרעים בכוס מים ולסנן,

                                             לשתות 3 כפות מרתח ביום

v     להסדרת פעילות מעיים/צרבות/עצירות-מרתיחים 50 גר' זרעים,2-3 פעמים, בוזקים עליהם מעט מלח,ואוכלים.

v     לטיפול בנגעי עור,בפרט אקזמות

רוקחות טבעית

חלקי הצמח שבשימוש : זרעים

זרעי תורמוס שלוקים

אוספים את זרעי התורמוס היבשים,משרים אותם במים כ-12 שעות.בתום ההשריה מרתיחים מים בסיר ומשרים במים הרותחים את הזרעים. מסננים. חוזרים שוב על תהליך ההשרייה במים רותחים- כל פעם במים חדשים.בתום ההשרייה השניה(רצוי שלישית)מפזרים מעט מלח ואוכלים.

אזהרות: אכילת זרעים שאינם מבושלים (שלוקים), מזיקה לגוף.יש להרתיח את הזרעים 2-3 פעמים,בכל פעם לשפוך את המים ולמלא במים חדשים.

הברכה על התורמוס : " בורא פרי האדמה"

 


¹ "מרפא הבושם" עמ' 260

² שם

 

מקורות

 בוכמן,י. עמר,ז / "רפואה מעשית לרבי חיים ויטאל-מרפא בארץ-ישראל וסביבותיה" הוצ' אוניברסיטת בר אילן,ירושלים תשס"ז

  • דורי זכריה/ "הרפואה בקרב יהדות תימן-צמחי מרפא ובשמים",הוצ' "אפיקים",תל אביב,2003
  • לב,  א. עמר, ז / "רופאים ותרופות בירושלים במאות העשירית עד השמונה עשרה", הוצ' "ארץ" תש"ס.
  • לב אפרים / " סממני המרפא ותרופות של ארץ-ישראל וסביבותיה בימי הביניים". הוצ' "ארץ" 2002.
  • לב,  א. עמר, ז /"סממני המרפא המסורתיים בארץ-ישראל" הוצ' יריד הספרים,ירושלים 2002
  • הרב כהן משה שאולי/ "מרפא הבושם". הוצ' המרכז הקהילתי הרוחני וביכנ"ס "שאולי", אשדוד,תשמ"ז
  • כהן,י.  רן,ג./ "המדריך המקצועי לצמחי מרפא". הוצ' "אחד העם", ת"א 1999.
  • לו הנרי / "ריפוי סיני באמצעות תזונה-מניעה וריפוי",הוצ' "יבנה" 1999.
  • מייזליש מאיר/ "הערוך על הש"ס 3 כרכים. הוצ' מכון "פרדס"בני ברק תשנ"ב.
  • מורסיאנו, י./ לין,ח./ "פיטותרפיה מודרנית ומסורתית-צמחי מרפא לסטודנט, למטפל ולמעוניין". הוצ' "מורן" 2006
  • פארן,מ / "צמחי מרפא ברפואה המודרנית", הוצ' "אקדמון",ירושלים 1997.
  • פארן מינה / "רפואת הצמחים",הוצ' יריד הספרים התורני,ירושלים,תשס"ג
  • פולונין,מ. רובינס, ב. לוין,א. אמיר,נ / "תרופות מן הטבע-מדריך מפורט ומאויר", הוצ' "ידיעות אחרוניות,2000"
  • פלביץ,ד.  יניב, ז/ "צמחי המרפא של ארץ ישראל", הוצ' תמוז-מודן, ת"א 1991.
  • פרלה,ד.  בר,ש./ "הרפואה הסינית-הספר השלם",הוצ' ידיעות אחרונות,1996.
  • קריספיל ניסים /"המדריך השלם לצמחי מרפא בארץ ובעולם". הוצ' הד-ארצי,2000
  • קריספיל ניסים /"מדריך שדה לצמחי המרפא של  ארץ-ישראל",הוצ' המחבר,הר גילה קריספיל ניסים /"צמחי המרפא של הרמב"ם. הוצ' יריד הספרים,ירושלים 1989.
  • קריספיל ניסים /"ילקוט הצמחים (4 כרכים), הוצ' "יערה" 1987

 רמב"ם / "משנה תורה", הלכות חמץ ומצה" מהדורת ר' קאפח, י-ם, תשכ"ג-תשכ"ז

  • רמב"ם / "הנהגת הבריאות" מהדורת זיסמן מונטר,ירושלים, תשכ"ט
  • רמב"ם / "פרקי משה ברפואה" מהדורת זיסמן מונטר
  • רמב"ם / "ספר ביאור שמות הרפואות" מהדורת זיסמן מונטר
  • שאו נון/ "צמחי מרפא-מדריך מאוייר".הוצ' "ספרי" תל-אביב,2000
  • הרב שאולי משה-כהן/ "מרפא הבושם", הוצ' המרכז הרוחני-קהילתי וביכנ"ס "שאולי", אשדוד 1989
  • מילון אבן שושן
  • "מקראות גדולות",ירושלים, תשכ"א
  • "מדרש הגדול", ירושלים  תשל"ה
  • תלמוד בבלי", ע. שטיינזלץ, ירושלים, תשמ"ג-תשמ"ד
  • אנציקלופדיה מקראית, ירושלים, תשט"ו-תשמ"ב
  • אנציקלופדיה תלמודית, ירושלים, תשל"ג-תש"ס
  • www.gamnon
  • www.geocities.com

 



לחץ כאן ליצירת קשר
מדיאפיק ישראל :: בניית אתרים באינטרנט
© כל הזכויות שמורות ל-BODY & SOUL ספא באילת :: 2011 - 2018